בס"ד. שלום כבוד הרב, 1. סימן רטז ס"ק מג - מדוע כותב המשנ"ב שיש לאחוז את השמן בשמאלו? למיטב ידיעתי עפ"י סימן ריז ס"ק ז , ברגע שאני אוחז בהדס בימני כראוי והופך אותו עשוי להרחה , למעשה פטרתי בכך גם את הבשמים שהיו בחדר גם שלא נעשו להרחה אם כוונתי עליהם ואם נכונים דברי אזי מדוע אומר המשנ"ב לאחוז השמן בשמאלו? 2. סימן ריז שער הציון יג - עפ"י הכתוב בשער הציון הנ"ל אני מבין שגם אם מתכוון לחזור לחנות הבשמים לא יברך שוב רק בתנאי שיש ריח בשמים באויר ואם אין ריח באויר - יברך שוב בכל מקרה גם כשהתכוון לחזור מיד לחנות הבשמים והרי אין זה שונה כלל במקרה זה מהסיח דעתו ביציאה מהבית בדברים שברכתם האחרונה נפשות דהוי הפסק לכולי עלמא ככתוב בסימן קע"ח ס"ב שאינו מחוסר מעשה וגם פה בברכת הריח כשאין ניכר הריח לא חשיב מחוסר מעשה ולכן יש לברך שוב בכל ענין גם בברכת הריח למרות שהתכוון לחזור לחנות- האם נכון? תודה מראש. ערן
1. אין הכוונה שיאחז השמן בשמאלו דוקא, שיכול להניחו על שלחן וכיוצא בזה, אלא שאם רוצה לאחוז שניהם בידו יאחז ההדס בימינו כי עליו מברך ושמן בשמאלו. וכן משמע מדברי המגן אברהם. עיין שם.
2. דבריך נכונים (אלא שיש בהם טעות סופר וצריך למחוק תיבת לא חשיב מחוסר וכו'). וכל זה דוקא שמריח בשמים אחרים אבל אותם בשמים לא יברך אף על פי שהוא מחוסר מעשה, שיש לחוש לתירוץ הראשון של המגן אברהם (סעיף קטן ג') וכמו שכתוב בברכי יוסף (פרק י"ב הערה 118). עיין שם. ויש להבהיר שאין לרך על ריח בשמים שבאויר אלא בבשמים כגון צמחים שריחם נודף אבל בשמים שבבקבוקים סגורים אין לברך על הריח שבאויר דהוי ריח שאין לו עיקר, וכמו שכתוב בברכת ה' (שם סעיף ה').-
Google