Menu
שאל את הרב
print
אא

אדם שמרגיש צורך לדבר את אשר על ליבו בתוך התפילה, למשך כמה דקות האם יש מקום לזה בתפילת העמידה? שאע"פ שנראה פשוט שזה דבר רצוי ומבורך, אך מאידך, בפוסקים מבואר שהזמן לזה מאד מוגבל, ואפרט: אם ירצה להאריך בשומע תפילה, הרי כתב מרן בסימן שיט ס"ב שלצורך יחיד לא יאריך. וכ"כ המשנ"ב בסימן קכב סק"ז, ש"טוב יותר לקבוע תפלות על כל הענינים הצריכים לו אחר שסיים כל הי"ח מלקבעם בברכת שומע תפלה כדי שכשיצטרך לענות קדיש או קדושה יהיה יוכל לענות וכו' עכ"ל. אך אם ירצה לעשות כן, יצטרך לקצר כאשר הש"ץ יגיע לקדושה, וכמו שכתב המשנ"ב בסק"ה וז"ל: "דאע"פ שאמר מתחלה דבין יהיו לרצון לשאר תחנונים שפיר דמי להפסיק מ"מ אם יכול לקצר כדי לעקור רגליו עדיף טפי דאע"פ שאמר יה"ל מ"מ כ"ז שלא פסע הוי כעומד לפני המלך". ואם כן לכאורה לעולם לא יוכל האדם לשפוך את נפשו לפני השם כמה דקות בתפילת העמידה, אלא רק בקצרה בכדי שיגיע הש"ץ לקדושה או לקדיש [בערבית] !! השאלה היא האם לאדם צורך גדול לכך, האם לאדם כזה יש להתיר לכתחילה להפסיק באמצע התחנונים לענות קדושה ואח"כ להמשיך להתבודד, ולא נצריך אותו לפסוע קודם הקדושה כמ"ש המשנ"ב הנ"ל?

מרן ראש הישיבה

תשפוך את נפשך במשך היום, או לפני השינה בלילה.

לא הבנת את תשובת הרב? שאל שאלת בירור
לשאלה הבאה >
< לשאלה הקודמת
שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן