לימוד תורה בעיון
אם טוב לו ללמוד לאט ובעיון למה שלא ילמד כך? אדרבה זה הלימוד היותר טוב ומוצלח.
אולי יקבע איזה מעט זמן לבקיאות בתורה, וברוב הזמן יעסוק בתורה בדרך שהוא אוהב ומתחבר.
בתהלים איש מצליח, יש יהי רצון של רבי יוסף חיים מודפס לפני ואחרי התהלים. ביהי רצון שלפני התהלים מוזכר (ולטהר ולזכך) נפשנו רוחנו ונשמתנו, אבל ביהי רצון שלאחרי התהלים מוזכר (ותטהר ותזכך וכו' לחמשת חלקי) נפשנו רוחנו נשמתנו חיתנו ויחידתנו. למה לא מוזכר חיה ויחידה ביהי רצון שלפני התהלים? עוד לא הבנתי פה המלה "חלקי" שבדרך כלל פירושה חלקים של. הרי נפשנו רוחנו נשמתנו חיתנו ויחידתנו הם כולן חלקים, אז מה שייך לומר חלקים של? אולי היה יותר מובן לומר לחמשת החלקים שהן נפשנו וכו', או אולי להוסיף מלה אחת שתסביר החמשת החלקים אלו הם חלק של מה.
היהי רצון שלפני התהילים זה נוסח של מרן החיד"א ובנוסח של רבי יוסף חיים לא מוזכר כלל לפני התהילים נפש רוח נשמה.
ועל כל פנים אין לדקדק בזה כל כך, כי לפעמים מזכירים גם חיה ויחידה ולפעמים לא כיון שהם נעלמים ונסתרים.
על שאלה השניה, אפשר ליישב שמדברים כלפי הגוף שלנו שיש לו נרנח"י (נפש רוח נשמה חיה יחידה) ושייך לומר חלקים שלו.
מאת: פלוני | תאריך: ט״ו בסיון ה׳תשע״ו – יוני 21, 2016
בדקתי שתי מהדורות של התהילים איש מצליח ובשתיהם מופיע שני יהי רצון. הראשון של מרן החיד"א, והשני של מרן הבן איש חי. ביהי רצון של מרן הבן איש חי, מוזכר אצלי (ולטהר ולזכך) נפשנו רוחנו ונשמתנו. "חלקי" זה בדרך כלל מלה בסמיכות, ואם המילה "הגוף" לא כתובה, המילה "חלקי" לכאורה לא נשמע מדוייק.
לכבוד ידי"ן כה"ר שמואל פניא הי"ו הערתך הראשונה נכונה ואני לא שמתי לב, ועל כל פנים התשובה שעניתי שאין לדקדק בזה כל כך, זה נכון.
ועל הקושיא השניה שלא כתוב "גוף", אין זו קושיא כי אנו מדברים על עצמנו שזה גופני ושייך לומר חלקי נפשנו רוחנו ונשמתנו. וזה פשוט.