כוונת הרב שהיום רואים בפועל שאנשים נכנסים בטומאה, אם כוונת הרב - לאנשים ששמעו שאסור להיכנס בכל מצב בין בטהרה (מטומאה היוצאת מן הגוף) בין בטומאה: אם כן לאדם כזה ראינו כבר שלא הועיל האיסור ונכנס גם בטומאה, וא"כ אדרבה עדיף שנתיר בטהרה כי יתכן שכעת לא טובל כי הוא חושב שממילא אסור ואם נתיר לו לאחר טבילה וטהרה יותר מסתבר שיטבול כי לא שביק איניש התירא ועבד איסורא. ואם כוונת הרב לאנשים שנכנסו בשוגג בטומאה שלא ידעו כלל על האיסור בדבר, אם כן נאמר להם שאסור בטומאה ויש חיוב להיטהר, למה שיועיל יותר שנאסר בכל מצב וכשאלתי הקודמת שחשש זה היה גם בזמן המקדש ועוד כדברי הט"ז דלעיל ואם כן לכאורה כל משמעות האיסור הוא רק לאדם שאם נאמר לו שאסור לא יכנס כלל, והחשש הוא שאם יתירו לו בטהרה (מטומאה היוצאת מן הגוף) יכנס גם בטומאה, על כזה אדם כתבתי שאין לחשוש ואם נחשוש הרי זה דומה לדברי הט"ז שדבר שהתירה התורה במפורש אין לחשוש ולגזור, (שיש בזה משום לשכנו תדרשו).
הרב אדיר כהן
כעת אין אישור רשמי לאף אחד להכנס באופן גורף, ורובא דעלמא לא עולים. אם יהיה "הכשר" לזה תפתח פרצה שלא יהיה ניתן לגודרה לאחר מכן ויאמרו התירו פרושים את הדבר ולא ידעו ולא יבינו בין מקום שמותר למקום שאסור. ודין אדם זה לאדם זה. וכבר כתב בשו"ת איש מצליח חלק א' (אורח חיים סימן ל"ב) בכיוצא בזה:על אנו חורבן בר מינן לפי החיים המציאותיים שהניסיון הורנו בכמה עניינים כיוצא בזה, שכל התנאים והאזהרות והגדרים אשר יתן המורה מסביב להיתרו מעט מעט ישתקעו וישתכחו יען שאין מוחם של ההמון תופס להיות בהם קפידא רבתי, וישאר רק ההיתר מפורסם, בעצם תוקפו מסור לכל בלי גבול. עד כאן לשונו.
Google
