1) לפי הדקדוק שתיהם היו צריכות להיות בכף רפויה כיון שהן אחרי אהו"י, אלא שכך קיבלנו במסורת שהשניה יוצאת דופן. ויש עוד ארבע מלים כאלו בשירת הים שבאו בדגש אחרי אהו"י שלא כדין ("כי גאה", "ידמו כאבן", "עם זו גאלת", "כי גאה" השני) ועוד שלש בספר דניאל (בשפה הארמית), ומלבדן אין כיוצא בהן בכל התנ"ך כולו.
2) הטעם לזה (לפי הפשט) כי זו שירה, ובשירה יש דברים יוצאי דופן (יתכן שהיה לזה ניגון מסוים מימות משה רבינו, וברוך היודע). וכמו שמצינו בשאר השירות שבתנ"ך דברים יוצאי דופן (לא בענין הדגש אלא בעניינים אחרים. ואין כאן מקום להאריך).
3) הדרשנים אומרים "שמי כמכוך" הראשון אמר פרעה בעודו במים ואת השני בצאתו מהמים, ולפיכך גם ישראל אמרו כן ברוח הקדש. אינני יודע אם יש לזה מקור מוסמך.
ועיין עוד בבית יוסף סימן נ"א בשם ארחות חיים שהביא קצת טעם למלים הנזכרות לעיל היוצאות דופן. ועיין שם באליה רבה אות ז'. ובספר לחם הביכורים (שער בג"ד כפ"ת דף נ"ז עמוד א') ובשואלות ותשובות איש מצליח חלק א' (סימן י"ז) ובהערת מרן ראש הישיבה שם.