ב'ארחות חיים' (סי' קל"ה) מובא בשם הגר"ח מוואלזין זצ"ל בזה"ל: 'הסתכלות עריות ושיחתן, אמר זה הכלל כל מה שיגדור את עצמו ויפרוש מראיה, אח"כ אם יראה ויביט, יבער בו היצר כאש, אלא כשדעתו לילך בשוק יתפלל ויבקש רחמים לבל יכשל ח"ו וכו'. עכ"ל. ולא זכיתי להבין דברי קדשו, שהרי בכל הספרים מובא להיפך שיש להתרחק ולגדור כמה שיותר מראיה אסורה. אמנם ראיתי בשו"ת אז נדברו (חלק י"ד סי' מ"ט) שהביא דברי הארחות חיים הנ"ל ותמה עליו, ויישב שאין כוונת הגר"ח שאין לעשות גדרים, אלא שאין לסמוך על גדרים, ויש להתפלל על כך. ע"ש. אך במחילה לא משמע כן מלשונו. יורנו מורנו הדרך שתשכון אור בשמירת העיניים. ושכמ"ה.
מרן ראש הישיבה
כנראה כוונתו שלא להגזים יותר מדאי, כאחד ששמעתי עליו שאינו מסתכל באמו ובאחותו בשולחן בליל שבת ויושב כמי שמתו מוטל לפניו ב''מ. רק יסיח דעתו ממחשבות זרות ויחשוב בדברי תורה שהיא אילת אהבים ויעלת חן, והקב''ה יעזור לו.