בודאי שמקבלת על זה שכר. שהרי בכתובה הוא מתחייב לזון ולפרנס ולכלכל את אשתו, והיא במקום זה עובדת ומפרנסת אותו, לא מגיע לה שכר גדול? שמאפשרת לו ללמוד תורה בטהרה.
מספיק כשר. והטעם הוא שמצות חינוך מטרתה להרגיל את הקטן לקיים מצוות גם כשיגדל, וגם אדם גדול מעיקר הדין יכול לנענע בלולב “כשר”, לכן לולב “כשר” “משיג” את מטרתו במצות חינוך הילד. אולם, אדם בעל אמצעים, יכול לקנות לבנו לולב מהודר, מצד דוגמא אישית, שעל מצוות לא חוסכים, וזוהי חומרא ולא עיקר הדין. ועיין כעין זה שפסק בספר חזון עובדיה (סוכות עמ’ קנב סעיף כ’) שמותר לכתחילה לתת לקטן לאכול פירות או תבשיל אורז וכד’ מחוץ לסוכה. ע”ש.
קודם כל, מצד אחד ודאי טוב שעשיתם שהתרחקתם ממנה, וכך תמשיכו לעשות, מכל מקום מצד שני יש לשמור על כבודה עד כמה שהדבר ניתן (וכמובן ה’ משלם בכפלי כפלים למי שמרבה שלום בעולם). ולגבי הבקשה שלה לבוא להתנצל, אם אין הדבר קשה והוא חד פעמי, מאוד מאוד כדאי ללכת והתנצל גם אם לא עשית כלום, אך אם זה עלול לגרום בעיות גדולות ולעורר את הרצון שלה לריב וכיוצא בזה, יש להמנע, ולשלוח התנצלות קלה בטלפון וכיו”ב. ברכה והצלחה.
נראה מסוף השאלה שאתם מבינים שהנקודה היא לימוד גמרא או לימוד הלכה, ולא היא, עיון תוניסאי הוא ההבנה העמוקה והאמיתית של דברי הגמ’ המפרשים והפוסקים מתוך שימת לב שההבנה נכנסת טוב בפשט של המילים. זה אולי נשמע פשוט, אבל מי שיודע יודע שהרבה פעמים אנו מפרשים שלא כפי הכוונה.
יותר פירוט על שיטת לימוד זו תוכלו לראות בספר דרכי העיון של מרן ראש הישיבה שליט”א.
אם טוב לו ללמוד לאט ובעיון למה שלא ילמד כך? אדרבה זה הלימוד היותר טוב ומוצלח.
אולי יקבע איזה מעט זמן לבקיאות בתורה, וברוב הזמן יעסוק בתורה בדרך שהוא אוהב ומתחבר.
בספר ילקוט יוסף (אוצר דינים לאשה ולבת עמ’ תשצ”ב) הביא תשובת מרן הגרע”י זצ”ל שכתב להקל בזה בחתונה (כמובן לא מלכתחילה) וכיוצא בזה שנפגשים באקראי, אבל כאשר נפגשים באופן קבוע לא היקל בשום פנים ואופן. עיין שם. אך שם דיבר בבנים ובנות דתיים לאומים שעלול לצאת מזה נזק, אך בנידון כמו שלכם שאין מה להפסיד, לכאורה עדיין יש מקום להקל. אח”כ ראיתי בשו”ת “השלוחים” (סי’ ע”ב, עמ’ ש”צ) שהביא דברי הרבי מחב”ד זצ”ל שהיקל בזה בהסתייגות מוחלטת בברית המועצות, מכיון שאין דרך אחרת להצילם מהתבוללות ונשואי תערובת, ובעקבות התנאים והקשיים המיוחדים במדינה זו, ואחרי כל זה התנה שהישיבה תהיה נפרדת. עיין שם. ונראה לי שתוכלו ללמוד מזה לנידון שלכם להקל, אך לא בישיבה מעורבת לגמרי. מלבד זה חפשתי בעוד ספרי אחרונים ולא מצאתי שהקלו בזה באופן שהמפגש הוא קבוע.
קודם כל יש מה שנקרא “שכר הליכה”, על המאמץ וההשתדלות לבא לשיעור תורה יקבל אדם שכר מלא מלא.
וגם לגבי השיעור עצמו כתבתם שהוא שומע את השיעור, א”כ מן הסתם הוא מבין קצת וקולט קצת גם כאשר הוא חולם, ועל זה הוא יקבל ודאי שכר. ואם יתאמץ אפי’ מעט להבין עוד קצת, יקבל על זה שכר פי מאה, כי טוב אחד בצער ממאה שלא בצער.
קודם כל אין דבר מבורך יותר מאשה שמהות חייה להקים משפחה. אך להתמקד באדם מסויים לא כדאי, אי אפשר לדעת אם הוא ירצה ואי אפשר לדעת אם הוא באמת טוב, עדיף להמשיך בשאיפה הזאת אבל בכלליות, בעזרת ה’ בבוא היום לשמוע הצעות טובות של בחורים יראי שמים ולקחת את המתאים.
מה שיש לעשות בינתים בעבור זה הוא להתחזק ביראת שמים ומידות טובות וללמוד מוסר, כי כמה שיש יותר מידות טובות הבית יותר יציב ויותר מוצלח.