נידה ק”צ

לענ”ד אין הבדל בזה בין בדיקה פנימית או קינוח, שכל טעם עיקר דינים אלו, כי הדבר מוכיח שהוא מגופה, א”כ גם בקינוח הדין כן. ולא חילקו הפסוקים בין בדיקה לקינוח, אלא אם טמאה מה,ת או מדרבנן, או אם היר בדיקה מעכבת כגון בז”נ שצריך לעשות בדיקה פנימית דוקא, אבל באופן שמצאה דםצ, שניהם שוים.

אמנם יש אחרונים שחולקים בזה, ועיין בטה”ב ריש סי’ א’, ולענ”ד העיקר כמו שנתבאר.