לגבי סעיף 2
שאלות נוספות בנושאהמנחת ש"י מביא מס' מקורות שאליבא דכו"ע היא מן המילים הזרות ודינה מלרע. באילו ספרים מדויקים מצינו כי שטו במלעיל?
הרב חנוך הכהן
שם הביא אח”כ שבס’ אור תורה (למהר”ם די לונזאנו) כתב לומר מלעיל, והמעין שם יראה שהביא שנים מתוך הארבעה שהביא המכלול, ודחה דברייהם, א”כ נשאר רב פעלים והספר הספרדי הקדמון שכ’ לעשות מלרע. ולעומתם טען הרב בעל אור תורה שהרד”ק במכלול (דף ק’ ע”א בדפוס המצוי היום) מנה מילים רבות שהם מלרע ולא מנה מלה זו. ויש להוסיף את תנ”ך קורן, והרב לחם הביכורים בס’ סולת למנחה. וכיון שע”פ הכלל הפשוט צריך להיות מלעיל – כך עדיף לעשות.
שאלת המשך: תגובה לדברי הרב
מאת: פלוני | תאריך: ל׳ בסיון ה׳תשפ״א – יוני 10, 2021
שלום רב, במחילה מכבוד תורתו, דומני שאין אלו פני הדברים. המנחת ש"י מתחיל ומביא את הפתח דברי (דף כ) המציין להדיא שהיא על דרך הזרות ובמלרע. מכאן, שה"כלל הפשוט" של גזרת נחי עי"ן הפועל ו"י בטל ומבוטל לנדון דידן שהרי היא מן הזרות (כשם שאינו חל ב"וסרו הצפרדעים", "ושמו בדיו" ודומיהם). המנחת ש"י ממשיך ומביא תימוכין לסיעת המלרע מספר האפודי בפרק ט"ז (שגם לא הוזכר בדבריך), בנוסף לרב פעלים וספר ספרדי קדמון. לעניין דברי הא"ת: הא"ת כתב כך (ציטוט): "אם קבלה נקבל ואם לדין יש תשובה שהתלשא קטנה שבסוף המלה אינה ראיה שהיא מהטעמים שדרכם לבא בסוף המלה לעולם אפי' כשהמלה מלעיל כמו ויצר ויבן דפ' בראשית עיין שם ועיין מ"ש בירמיה סי' י"א.". משמע מפשט הדברים, שבעל א"ת לא סבירא ליה דמלעיל, אלא הדגיש שאין לקבלה במלרע מצד הדקדוק (יש תשובה) אלא אולי מכח ה"קבלה" - ולא הכריע בדבר. לעומת זאת, בעין הקורא ליהב"י הנקדן כתב שהטעם במלעיל, וכן הדפיס רוו"ה (וכן בכמה כת"י) בשתי תלישות ובתנ"ך קורן כאמור. אלא מאי? כל כת"י היד שבידינו (יש ברשותי צילומים אם תרצה) הם כת"י אשכנזיים וכן יהב"י הנקדן, לעומת המנחת ש"י בעל המסורת הטבריינ
הרב חנוך הכהן
יישר כח על התגובה.
- לגבי ספר פתח דבריי וספר האפודי, לא התעלמתי מהם, חלילא, אלא רמזתי אותם במה שכתבתי “שנים מתוך הארבעה”, ונפל בתשובה הקודמת טעות במכלול במקום במנחת שי.
- לגבי מ”ש שהכלל בטל ומבוטל בנ”ד – לדעת בעל ספר פתח דברי – הדברים נכונים, אך אין דבריו מוסכמים, א”כ שפיר אנחנו מחפשים את “הכלל הפשוט”, כי יש מחלוקת במסורת.
- לגבי מ”ש באור תורה, לענ”ד אם הוא כותב לשון או קבלה נקבל וכו’ משמע שהוא רוצה לדחות את דבריהם, אא”כ יביאו לו קבלה ברורה, דאל”כ בשביל מה כל האריכות, הרי יש מילים יוצאות מהכלל, וכעת מעידים לו שגם זאת יוצאת מהכלל, אלא ודאי שאינו סומך על דבריהם שהם דברי קבלה.
- לגבי כתבי היד – אשמח מאוד אם תוכל לשלחם. ומ”מ גם לדברי מנחת שי עדיין זה לא ברור ומוחלט המסורת לקרוא מלרע ע”פ האמור לכן נלע”ד שעדיף לחזור לכלל הפשוט.
נשמח לקבל תגובה והמשך דיון (אם יש עוד מה לדון).