ביאור והבנה

ראיתי את התוס’ ונ”ל שגם בדבריהם אפשר לפרש ששבת לשון זכר – בגלל “יום” השבת. (באמת שם הביאו את הפסוק “שומר שבת מחללו” שאותו הביא מרן ופי’ שזה חוזר על “יום”).

ולגבי השאלה אם זה קשור למה שאומרים “בה”, “בו”, ודאי שלפי הפשט זה קשור, מכיון ששבת הוא גם זכר וגם נקבה, אבל לגבי טעם השינוי עיין בשכנה”ג סי’ רס”ח הגה”ט אות ב’ ועוד אחרונים שם.