לימוד עיון ספרדי בישיבה אשכנזית

שלום וברכה וישע רב.

לשאלתך יש את ספרו הגדול של מרן ראש הישיבה “דרכי העיון”

שבו האריך הרחיב שלב אחר שלב כיצד ללמוד בשיטה זו בלימוד עצמי ומדוייק עם כללים ברורים ודוגמאות מאלפות.

וכן ספריו “ארים נסי” על הש”ס.

ובפרט בסוף ספר “דרכי העיון” מובא שיעור בין רב לתלמיד בשקלא וטריא דקה מן הדקה איך נראית צורתא דשמעתא.

וכמו כן לאחרונה ישנה סדרת שיעורים בשיטת העיון המופיעה באתר הישיבה. כול יום שלישי מצורף קישור  https://www.youtube.com/playlist?list=PL_5buk_m8-OyXjEEWFOwjuT6Lr5SLCx-I

נראה שיותר טוב ללמוד את הגמ’ ועליה את הב”י, וכן ברמב”ם להצמד אל הרמב”ם של הסוגיא (לפי המצויין בעין משפט נר מצוה).
כשלומדים בית יוסף א”צ לפתוח את הגמ’ אא”כ משהו לא מובן.

כדאי להשקיע בעיון. בעיון צריך ללמוד איך ללמוד, וכדאי כמה שיותר מוקדם, ואילו בקיאות שזה רכישת ידע אפשר תמיד בכל מקום ובכל זמן.
לגבי לימוד טור ובית יוסף, מומלץ מאוד לדעת מרן ראש הישיבה שליט”א. איך לומדים? קוראים את הטור, ועליו את הב”י, מי שיודע ללמוד גמרא, אין שום סיבה שיתקשה בלימוד בית יוסף. וכדאי מאוד בשעה שלומדים לשים לב לסגנון הפסיקה של מרן הב”י, כך לומדים לפסוק הלכה.

לא ידוע לנו דעת מרן ראש הישיבה שליט”א בזה במפורש, אך בכלליות אין התנגדות לזה, רק שיש לדעת שלא כל הדרכה מתאימה לכל אדם, ולא לקחת כל דבר כהלכה למשה מסיני.
ספר דרך הקודש של הרמח”ל, לא ראיתי.

לימוד העיון שלנו שונה מהלימוד של הרב בן ציון וחכמי פורת יוסף זצוק”ל, מכל מקום עיקר העיון הוא שימת לב למה שנכתב ולרכז בזה את עיקר הלימוד, ובזה גם אנחנו שוים להם. [כמובן אין כוונתי לבאר כאן את כל שיטת הלימוד, יש על זה ספר שלם הנקרא “דרכי העיון” ממרן ראש הישיבה שליט”א].
אפשר להתקבל לישיבה גם אם באתם מישיבה תיכונית.

שלום וברכה.

בחולם

כל זמן שאתה עוסק בלימוד המסכת , נחשב הכל כפעם אחת. לפיכך תוכל לומר את הנוסח של הדרן עלך והקדיש פעם אחת בלבד  כאשר תתחיל את המסכת כולה מחדש  ותסיים שוב , אז תחזור לומר את נוסח ההדרן עלך והקדיש פעם נוספת

מסכת תענית או מגילה  אם רוצה מסכת קצת יותר ארוכה וקצת יותר עיונית אז תלמד מסכת ביצה

לא הבנתי מה הכוונה “טעו במקרים פלוני”, הרב כתב שגם בראשונים מצאנו שלפעמים מצטטים מקורות לא בדיוק כי השכחה מצויה בכל, וכן מצינו שלפעמים הראשונים כתבו דברים נגד המציאות, וכיום שנתגלתה המציאות אין אחריה כלום. אבל בעיון הש”ס ופסיקת ההלכה “עפר ואפר אנחנו לגבי רבותינו הראשונים, שעיונם נוקב ויורד עד התהום, ויושר שכלם מבעית” כלשון מרן שליט”א בשו”ת בית נאמן ח”א סי’ כ”ה. עיין שם, וע”ע בדרכי העיון מאמר א’ הערה 15. וע”ע במאמרו של הרה”ג רבי מרדכי מאזוז שליט”א באו”ת כסלו תשע”ו באורך ותרוה צמאונך.