ישיבה בד’ אמות של המתפלל לצורך הנחת תפילין של יד

לא חייב לכרוע

מותר. כתב מרן בשולחן ערוך  (סי’ תקמה ס”ג )כותב אדם תפילין ומזוזות לעצמו .  וכתב הרב אליה רבא שהוא הדין אם כותב לאחר בחינם מותר.והביאוהו הכה”ח ס”ק כד והמשנב בשעה”צ אות יג

אין להתפלל לפני זמן תפלה אם לא בשעת הדחק, ולכן כאשר אתה יכול להתפלל בזמן – עליך לעשות כן.

אומרים בצירי כשהמשנה מדברת על כמה קרבנות ואילו בקרבן עולה שהוא יחיד אומרים בחיריק.

הוא הפסיד אמנם תפילה במנין אבל הרויח לפחות שאמר קדושה בעשרה

אכן עיקר מצות תפלין היא כל היום, אבל מפני שצריכים גוף נקי שלא יפיח בהם יסיח דעתו מהם ואין כל אדם יכול להיזהר בזה, לכן נהגו שלא להניחם כל היום (שו”ע או”ח ססי’ ל”ז ס”ב). ואם נראה לו שיוכל לעמוד בזה ילמד בהם אחר התפילה כמה שיוכל, אך כך היום ממש לא כל אחד יכול לעמוד בזה, ואיני מכירך לענות לך על כך, וכל אחד מכיר את עצמ.

ועכ”פ יש ענין גם בשל רש”י וגם בר”ת הן לפי הפשט והן לפי הקבלה

כבר כתב בזה בכמה מקומות עיין במאמרים לירחון אור תורה (תשרי תשנ”ג עמ’ נ תשרי תש”ע סי’ ג הערה ב  תשרי תשע”ג סימן מ”ג וע”ע באורך בקובץ ויען שמואל חלק כ”ב (סי’ ס)

לא הבנתי למה שוכח, הלא הוא כתוב בסידור, ואם מתפלל מתוך סידור לא ישכח.

לא כדאי לפצל

זה ע”פ דברי רבנו האר”י. וכן כתוב בבן איש חי שנה א’ פרשת וירא הלכה יח

ומרן האיש מצליח זצ”ל כך נהג (ע”פ מה שהורהו רבו מוהרח”ך בעל שמחת כהן)

והסביר שכיון שמרן הש”ע כתב “טוב” לגלות התפלין, ולדברי האר”י “צריך” לכסות, עדיף לנהוג כהאר”י