מסאג’ בבית כנסת
לא מצאתי מפורש, אך מסתבר לאסור כמו שאסרו להתנאות בהם. ומכל מקום אפשר להקל בדוחק לתלמידי חכמים, על דרך שהתירו באכילה ושתיה (ש”ע סי’ קנ”א ס”א).
בבית הכנסת היו שני מניני בוקר קבועים זה שנים אחד מנין פועלים ומנין שני בשעה 7 בדיוק "הודו" את המנין בבוקר ניהל הגבאי/גזבר שהיה חייב להיות בעבודה בשעה 07:00 וכך היו התפילות לעיתים לפני הנץ מנין שני נוהל ע"י רב בית הכנסת בשעה 7 בדיוק כאמור הגבאי / גיזבר יצא לגימלאות והחליט שמעתה יבוטל המנין המוקדם ויתחיל מנין בנץ דא עקא המנין בנץ חורג מהשעה 7 ונוצרה חפיפה לא נעימה יש בבית הכנסת בית מדרש צמוד ומפואר שבו עורכים תפילות ושיעורים ומכיל כ- 50 מקומות בית הכנסת מכיל 180 מקומות בכל מנין יש לערך לא קבוע בין מנין ל 4 מנינים נוצר ויכוח בין הגבאי / גזבר לבין הרב מי אמור לעבור לבית המדרש הר טענת הרב הקביעות שלו והמשנה ידו על התחתונה הגבאי טוען נץ זה חשוב נשמח לפסק הלכתי עם מקורות שיבהירו בבהירות מה הדין ועם מי הצדק תודה
לא הטרחתי את עצמי למצוא מקורות ונימוקים להכריע בשאלה זו, אחרי שרב בית הכנסת כבר אמר את דברו. וכל זמן שלא “תפסנו” אותו שטעה בדבר ברור, אין רשות לשנות מדבריו בביהכ”נ. ובפרט במקרה זה שגם מצד הסברא נראים דבריו נכונים.
כמובן אין בכל זה פגיעה כלשהיא במעלת התפלה בנץ, שלדעת רוב עמודי ההוראה רק היא בלבד נחשבת תפלה לכתחילה, ויישר כח למתפללים באותה שעה, ומחלקם יהיה חלקי. ואדרבא אם יתפללו נץ בבית המדרש המפואר המדובר, יקיימו המתפללים הללו בעצמם מעלה נוספת, וכמו שדרשו חז”ל בגמרא (ברכות ח’ ע”א) על הפסוק: “אוהב ה’ שערי ציון מכל משכנות יעקב” – אוהב ה’ שערים המצויינים בהלכה מכל בתי כנסיות. ומטעם זה רבי אמי ורבי אסי העדיפו להתפלל בבית המדרש, למרות שהיו להם שלשה עשר בתי כנסיות בטבריא. ע”ש. ואף אתם תפלתכם בביהמ”ד תקובל ברצון ובאהבה.
נ.ב.
האמת שקצת מוזר לי כל הסיפור כאן, וכי במשך שנים עד עכשיו ציבור שלם התפללו שחרית בזמן הפועלים (=דיעבד), רק בגלל שהיה לגבאי צורך להגיע מוקדם לעבודה?! ואם שאר המתפללים התפללו עמו “פועלים” מפני שגם הם היו צריכים להגיע לעבודה מוקדם, אם כן מה קרה פתאום עכשיו? וכי כולם יצאו לפנסיה בבת אחת? – לעניות דעתי אם יש עדיין פועלים הזקוקים למנין הנ”ל, לא כדאי לבטלו, ולגרום להם להתפלל ביחיד. ובלבד שיהיה הכל בתיאום עם רב בית הכנסת.