מאמרים
א) עד 17 דקות אחר השקיעה. ונפילת אפים
אפשר לעשות כן, ולהשלים את התחנון ביחיד לאחר
אודות אמירתם אחרי ערבית, בספר מנחת אהרן (פארדו)
בענין תחנון, כיון דבלאו הכי לדידן הספרדים שנוהגים
אסור. ואמנם כתב מרן בש"ע (סימן של"ח ס"ב)
אין לומר תחנון בשבתות וימים טובים וכיו"ב. ובספר
א) דוקא בברית מילה שנעשית בבית כנסת כתבו
אומרים תחנון.
1. בתונס ובעוד מקומות רבים נהגו לברך על
צריך לשבת.
ההלכה היא אין עולין בר”ח, בחנוכה, ופורים וחול
א) כן. ב) כן. ג) אנחנו אומרים. ומי
עושים יום טוב רק שכקרה נס מיוחד יוצא
צריך לכוין לצאת ידי חובת המצווה מהתורה, לשמוע
אם באותו מקום אומרים תחנון, הוא לא יאמר
תגיד לכל העדות שיבטלו תחנון.
מנהג כל הספרדים שלא לומר תחנון. וכן הוא
תחנון אומרים, רק לגבי נפילת אפים מנהג האשכנזים
גם בהכרזת כורש בבית שני- לא נודע התאריך
אי אפשר לעשות ויעבור בלי נפילת אפיים. עיין
היה מנהג בתונס שלא לומר תחנון שבעה ימים
משמעות לשון נפילת אפיים היא להוריד הראש כלפי
כן נוהגים גם בארץ ישראל. ואדרבא מה שנקבע
א) אברבאנל כותב שאם עושים תשובה מיד נגאלים.
1. לעניות דעתי זה נקרא ד”לא שכיח הזיקא”
כלי נגישות