מאמרים
תבדוק בתאג. כמדומה הנכון בצירי.
הקידוש נחשב כחלק מהסעודה דהא קיימא לן "אין
עיין בירחון אור תורה (חשון תשמ"ח סימן ל"ג)
תלוי בדעת האנשים וכל מקרה לגופו מה שיתיישב
בודאי שמדובר גם על ימינו. וכן פסק מרן
לפני שאמרה הגמ' "אלא שיתא קראי כתיבי" סלקא
1. האיסור הוא משום הרהורי עבירה והסתכלות בנשים,
כך אמנם כותבים התימנים. אבל כמדומני בפרקי אבות
הנח להם לישראל שיקיימו מצות "ובלכתך בדרך". וההיתר
אחר שידוע לכם שאמותיכם בעיר התורה ג'רבא נהגו
ישמעאל היה בנה של הגר ומדין בנה של
בודאי בעלי המלון אינם מסכימים לזה ויש לבקש
רבים מבטלי מחיצתא נאמר על מבוי שנפרץ וכדומה,
המנהג בתונס להתפלל אם יש שלשה שלא התפללו
נראה שהיה מותר להרים את המפסק של האור
מצד רקבון אין כל מניעה הלכתית. וכנראה כוונת
בעל הרכב החונה עליו לקחת בחשבון שישנם רכבים
1. המילה לחם וכן המילה מלח בגימטריה 78
אנאל נראה שם של גויים. אדל זה שם
תפנה לביה"ד ויתנו לך רשות
היה מנהג בתונס שלא לומר תחנון שבעה ימים
שם בודאי לא שמעו, ואפי' ברכות החזרה כתוב
יכולים לעשות כך, רק צריכים לדעת שאין זה
אין לענות אמן אחר ב' ברכות ויותר אלא
קטן יכול לעלות לקרא אבל רק בחזרות (אם
כלי נגישות