מאמרים
אין הבנה לקושייתו של אותו חכם, וכי אצלו
אם הבעלים מקפידים זה גזל.
אסור להגיד [תהילים]. רק בין לחש לחזרה או
הקפדה זו יש לה סמך בגמרא קידושין (דף
כתב בשלחן ערוך (יורה דעה סימן ק"ס סעיף
כדי שלא תהפוך אותו לחיריק קטן מתוך מהירות
מקף מחבר בין המילים, ולא מזרז את קצב
בחזון עובדיה – שבת (חלק ב' עמוד תמ"ז)
אין שום הבדל ביניהם. בשום ספר של המדקדקים
לא אמרתי שעליו לראותה, אמרתי שלא יהיה מוזר
מלה המחוברת במקף נדונית כמלה אחת, ולכן לא
במקרר אפשר גם זמן רב, וכ"ש במקפיא. בחוץ
המקף גורם ששתי התיבות נחשבות כמלה אחת. ולכן
עיין בספר "שפת אמת" לרבי בן ציון כהן
אין אנחנו מקפידים לאכול קצות הלחם, רק נהגנו
אין איסור לשתות שארית המים. רק היין הנשפך
מה שכתב הרב דקדוקי שי שאין הטעמת המילה
בירושלמי מסכת עבודה זרה (פרק ב' משנה ג')
גדר מוקצה מחמת חסרון כיס היינו שאדם מקפיד
זה לא נסוג אחור. "והיה – הוא" במקף
אם דעת חברת האוטובוסים שאין רשות להשתמש בכרטיס
א) במקף, והטעם במילת פי בלבד. ב) מלרע.
כתב מרן הגאון רבי משה כלפון הכהן זצל
במנוחת אהבה (עמוד רצ"ו) כתב רק שיש תורת
חייב צלייה. אלא אם כן נשרה במים בתוך
כלי נגישות