Menu

שאל את הרב

סינון אפס

רבנים

נושאים

עבור לשאלה מספר:

מאגר שו"ת (סה"כ 16923 שאלות)
המעניינים
אחרונים
הנצפים ביותר

דין הקדיש שבסוף הסליחות

החזן יכול לומר קדיש זה אך אין חובה לאומרו.

נתינת מלח בשבת על בגד הספוג בשמן

שלום וברכה ותודה על שאלתך

אסור לתת מלח על רבב וכתם שמן לספוג השמן בשבת

שכל דבר שמלבין ומנקה הבגד הוי כיבוס ולאו דוקא מים כ"כ הרב אור לציון ח"ב עמוד ר"ו וכן נראה מדברי מוה"ר במנוחת אהבה ח"ב עמוד שצ"ז בהערה 3 ע"ש.

ביאור ‘גרף של רעי’

שלום וברכה ותודה על שאלתך

הגרף כיון שמלוכלך מאוד ומאוס הרבה החמירו בו להחשיבו כמוקצה מחמת גופו שאדם משתמש רק מפני שמוכרח עיין משנה ברורה סימן ש"ח ס"ק קל"ו

בישול כבד בסיר אידוי

אסרו כיון חכמים תיקנו שכבד תקנתו ע"י צליה בלבד, לכתחילה (ש"ך בימן ע"ג נסק"א) בשם הרמ"א בתורת חטאת וע"ע בהוראה ברורה שם

ניקוי פרורי הלחם קודם מים אחרונים

כדאי להזיז אך אין חובה, בש"ע סימן ק"פ סעיפים ג-ד מבואר שבפירורים פחות מכזית אין איסור לאבד אותם אך צריך ליזהר מביזיון אוכלין ומבואר באחרונים ששפיכת מים על פירורים אסורה

אך ניצוצות על פירורים נראה שכדאי להחמיר אך אין כ"כ ביזיון, אך לא יאכל אותם אם נפלו עליהם ניצוצות טיפות קטנות מאוד.

שימוש בכפית בשרית עם חלבי בכלי שני

לכתחילה אסור ובדיעבד החלב מותר והכף צריכה הגעלה עיין ש"ע יו"ד סימן ק"ה סעיף ב' ובהוראה ברורה שם ס"ק כ"ו – כ"ז ע"ש.

חליבת חלב אם בשבת

שלום וברכה, ותודה על שאלתך

ובכן הסברא שכבודו כתב אינה של הרב שמירת שבת כהלכתה אלא של הרב אז נדברו כמבואר למתבנן בחזון עובדיה שם והרב אז נדברו כתב כן ע"פ מעשה ששמע שהיה תינוק שקיבל תחליף חלב והיה חולה עקב כך חודשים רבים ושם בתשובה הוסיף שאם באמת ע"פ רופא יתברר שאין סכנה יש לתת תחליף חלב עיין שם בתשובה באז נדברו.

וחזק וברוך

נסיעה ברכב לאחר עשיית קידוש לאחרים וללא קבלת שבת

שלום וברכה ותודה על שאלתך, מותר מעיקר הדין במקום צורך במקרה של כבודו
כיון שמברך לאחרים ואין בדעתו לקבל שבת אינו מקבל שבת כמו אדם שמברך ברהמ"ז למי שאינו יודע לברך ואע"פ שאינו חייב מ"מ כיון שיכול להביא עצמו לחיוב ולקבל שבת נחשב בגדר חייב בדבר כן כתב בשו"ת יביע אומר ח"ח סימן מ"ו אות ו ובהלכה ברורה סימן רעג סעיף י"ג.

ברכה על ההדלקה קודם השקיעה

אם מדובר על דקה – שתיים – שלש, נראה שאפשר להקל בזה בבית הכנסת במקום צורך. (וכגון שבציבור ממהרים להתחיל "ברכו" של ערבית מיד בשקיעה), שהרי יש אומרים שזהו הזמן הנכון לכתחילה להדליק (ע' יומי דחנוכה ח"ב סי' יו"ד אות ו', ודפח"ח), ואע"פ שאין אנו נוהגים כך בד"כ, מ"מ בבית הכנסת יש להקל יותר וכמ"ש כיו"ב בחזו"ע חנוכה (עמ' סט' – ע'). ע"ש.

מנהג הגבהת ספר תורה לספרדים ולאשכנזים

מנהג רוב קהילות הספרדים שמגביה באופן שפני הכתב יהיו כנגד פני העם ואחורי הכתב כנגד פני המגביה. ונראה שטעמם שכל ההגבה נעשית כדי להראות כתב הספר תורה לציבור (כמובא במסכת סופרים שם) וכאשר עושים בדרך זו, הציבור רואים הכתב יותר טוב.

והטעם למנהג האשכנזים שפני הכתב כלפי המגביה שכבודו הזכיר שגם המגביה יראה כדי לקבל אור וקדושה לא נמצא במסכת סופרים. ובטעמם של האשכנזים עיין בבית יוסף סימן קמז בשם המהר"י קולון ובב"ח שם.

+ טען עוד
לא מצאת את התשובה?
שלח שאלה לרב

שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew