אם יש לכם שאלות לרב אמיר בדקדוק או

כאשר אשת פוטיפר מפתה את יוסף הצדיק, הוא נזעק ואומר: “ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוקים” (בראשית לט, ט). המלים “ואיך אעשה הרעה הגדולה הזאת”, ו”חטאתי לאלוקים”, הן בעצם אותה משמעות. מדוע כפל יוסף את דבריו?

העתקתי לך ממקום אחר שהיה כתוב לי: יש

בד”כ באתנח וסוף פסוק יהיה בפתח וכן בסגולתא

ט"ו בשבט הוא יום ידוע בתפוצות ישראל כיום שמחה המנהג העיקרי שבו הוא אכילת פירות מינים ממינים שונים ~ אצל מי החל המנהג ומי "גנב" אותו ~ מה הטעם לאכילת פירות ביום זה ~ מכמה סוגי פירות נהגו לטעום ~ ועל שום מה נזכר הוא כיום שמחה.

ההבדל הוא בסדר ההפסקות בפסוק כ"ג הוא בשלשלת

על וישחט כתוב במדרש מאור האפלה (הובא בתורה

אי – אפשר לדעת עד כמה הוא "טוב".

1. לא ידוע, אבל ודאי היה אחר תקופת

אליעזר עבד אברהם מתפלל תפלה מיוחדת כדי לזכות

יונים מותר לגדל. עזים מותר היום, כמו שכתב

הפרשה המסתורית העומדת מאחורי העלאת עצמותיו של גדול רבני ג’רבא מרן הגאון רבי שאול הכהן זצ"ל בעל ‘לחם הבכורים’, שתחילתה לפני מאתיים שנה בקללת הגאון שרבצה לדורות על משפחה מסוימת, עד להצעת הגר"מ מאזוז והתרת הקללות המרגשת שנערכה במעמד העלאת עצמותיו לפני מספר חודשים, שהביאה לסגירת מעגל של מאתיים שנה.