מאמרים
מצד רקבון אין כל מניעה הלכתית. וכנראה כוונת
יברך שהכול (שו"ת איש מצליח ח"ב חאו"ח סי'
אסור מבואר בש"ע סימן ש"כ סעיף א' שתותים
לא שייך סוחט כי אדרבא מוסיף מים, (ובזמן
צריך לברר את המציאות בזה. ואם אכן רוב
מדברי החזו"ע משמע שמיקל רק באופנים הנ"ל שהרי
מותר רק יש להזהר שלא יעבור בטעות על
לגבי הערה ראשונה, דבריך נכונים והיינו שבמשקה ההולך
לעניות דעתי הצרוף הראשון מה שהולך לאיבוד היא
גם במגבונים המיוצרים מסיבים סינטטים (אל-בד) יש בהם
מותר. אלא שתזהר במה שאפשר שלא לסחוט (עיין
שמעתי שיש מקילים בדבר, אך לעניות דעתי העיקר
אינני זוכר מה כתבתי במאמרי סחיטה (?) מהודרת.
כעת אחר העיון היטב נראה לעניות דעתי שמעיקר
יש להיזהר שלא לרחוץ את המברשת אחר השימוש,
אם נכנס לבריכה עם בגד ים (כמקובל), אין
אם שפת הבריכה גבוהה ואין מים יוצאים ממנה
מותר לנקות בסמרטוט שאין בו מים מרובים, בנחת
מותר , אע"פ שאחר כך משתמש בנייר טישו
הטיפות הראשונות אכן נבלעות בסוכר ולא הם הבעיה,
אדם שחולה בדרך כלל הולך לרופא, אדם שמאיימים
1) אם אין חשש לסחיטה. כמדומני שיש מגבונים
מותר (עיין מנוחת אהבה חלק ג' פכ"ב סל"א),
השאלה היא גם לגבי שבת שהרי אין הבדל
בד כותנה העשוי מגידולי קרקע, הוא חמור יותר
כלי נגישות