עד אנה ירום אויבי עלי?!

“עד אנה ה' תשכחני נצח, עד אנה תסתיר את פניך ממני. עד אנה אשית עצות בנפשי יגון בלבבי יומם, עד אנה ירום אויבי עלי“ (תהלים יג, ב-ג).

פירש רש”י: “עד אנה – ארבע פעמים, כנגד ארבע גליות. ובשביל כל ישראל נאמר”. עד כאן. ואפשר להסביר הקשר בין כל אחד מהפסוקים לבין הגלות שעליה הוא מדבר:

“עד אנה ה' תשכחני נצח” – נאמר כנגד גלות בבל, שהיתה הגלות הראשונה שגלו ישראל, ולא ראו ושמעו קודם לכן על עם שגלה ממקומו, ושוב קם, התנער מעפרו וחזר לארצו. ולכן חשבו ישראל שאבדה תקוותם, ושכחם האל לנצח ח”ו. עד שלבסוף זכו ועלו לארץ ישראל, ובנו שוב את בית המקדש.

ובא  לשון הפסוק “עד אנה ה' תשכחני נצח“, כדרך שאמר ירמיה הנביא על גלות זו (איכה ה, כ): “למה לנצח תשכחנו תעזבנו לאורך ימים” (מפי ידי”ן ר' רפאל קבלן הי”ו).

“עד אנה תסתיר את פניך ממני” – נאמר כנגד גלות מדי ופרס, שעמדו במלכות אחשורוש, ונגזרה עליהם כליה ע”י המן הרשע, להשמיד להרוג ולאבד מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד. וחשבו ישראל שעזבם הבורא, והסתיר פניו מהם לגמרי, וח”ו לא ישאר להם מעתה שריד ותקוה. עד שעשה להם הקב”ה תשועה גדולה ע”י מרדכי ואסתר.

ובא לשון הפסוק “עד אנה תסתיר את פניך ממני”, כמו שאמרו רבותינו (חולין קלט, ב): אסתר מן התורה מנין? “ואנכי הסתר אסתיר פני” (דברים לא, יח).

“עד אנה אשית עצות בנפשי יגון בלבבי יומם” – נאמר כנגד גלות יון, שאמנם היו ישראל בארצם, וגם לא חפצו היוונים בגזרותיהם להשמידם, אבל התחכמו לעם ישראל, ויעצו עצות להעבירם על דתם ואמונתם, והיו ישראל צריכים להשית עצות בנפשם איך להתחכם ולשמור על תורת אבותם. עד שגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום.

ובא לשון הפסוק “יגון בלבבי יומם“, רמז למה שאמרו חז”ל (בראשית רבה ב, ד) על הפסוק “וחשך על פני תהום”: “וחשך – זה גלות יון, שהחשיכה עיניהם של ישראל בגזרותיהן”, וביגונם נהפך להם לישראל היום ללילה והאור לחושך. [ויש לרמוז עוד: יגון – נוטריקון: גלות יון].

“עד אנה ירום אויבי עלי” – נאמר כנגד גלות אדום, רומי הרשעה, הגלות האחרונה, שעם ישראל רואה את אורך הגלות, והקושי גדל ומתעצם, והאויב הצר והאכזר נשאר לאורך זמן ברום המעלה, ואינו נופל ממרום שבתו, וישראל נאנקים וזועקים: עד מתי יהיה זה לנו למוקש?? עד שיופיע עלינו משיח צדקנו במהרה בימינו, ובעינינו נראה בקיום נבואת חוזנו (עובדיה א, כא): “ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו, והיתה לה' המלוכה”.

ובא לשון הפסוק “ירום אויבי עלי”, כמו שאמרו במדרש (ויקרא רבה כט, ב): “ויחלום והנה סולם מוצב ארצה” – אמר רב שמואל בר נחמן: מלמד שהראה הקדוש ברוך הוא ליעקב אבינו שר של בבל עולה שבעים עווקים, ושל מדי חמשים ושנים, ושל יון מאה ושמונים, ושל אדום עולה ולא יודע כמה. באותה שעה נתיירא יעקב אבינו, אמר: “אפשר שאין לזה ירידה?”, אמר לו הקדוש ברוך הוא: “ואתה אל תירא עבדי יעקב, אפילו הוא עולה ויושב אצלי – משם אני מורידו”. הדא הוא דכתיב (עובדיה שם, ד): “אם תגביה כנשר, ואם בין כוכבים שים קנך, משם אורידך”. [ועוד יש לרמוז: ירום – אותיות: רומי. מאחי ר' תומר בוכריץ הי”ו].

וברוך השם שבדורנו זה זוכים אנו לראות פעמי משיח, וסימני הגאולה מנצנצים ובאים. וה' יזכנו לגאולה השלימה במהרה בימינו, ובקרוב נראה במפלת אויבנו, ובהשמדת צרינו הגרים סביבותנו, ותחזינה עינינו בבנין עירנו, ובראשה בית קדשנו ותפארתנו.

הכותב: הרב קניאל בוכריץ הי”ו, מאברכי הכולל בישיבתנו הקדושה.