איפה הכסף?!

ארבע פרשות וחצי על בנין המקדש ועוד ספר שלם לפנינו על תפעולו, ארבע פרשות וחצי רק על הבניה שלו, הרי זה בלתי נתפס עם כמה חזרות על כל דבר, בשלב ההוראות, ובשלב הביצוע, בתורה בה כל מילה היא במידה במשקל ובמשורה, כמה שאני מנסה ללמוד ולהבין מה המשמעות של כל החזרה הזאת על פרטים טכניים במהותם, אני נשאר עדיין בשאלה עמוקה, אבל אני מרגיש בנוח עם חוסר ההבנה והשאלה, אחרי שקראתי את המדרש על משה.

וכך המדרש מתאר ואומר, שלשה דברים שמע משה מפי הגבורה, ונבהל ונרתע לאחוריו, שלשה דברים אפילו משה רבנו לקח אותם קשה, שלשה דברים אפילו מי שהכי הרבה מבין את מצוות ה' לא הצליח להבין, הוא שמבין ויודע את כל סיבותיה של התורה כולה (עיין ערך פרה אדומה…) יש שלשה דברים שהוא לא הצליח לתפוס, וכל השלשה קשורים למשכן ולהשראת השכינה.

טוב בטח גם אתם במתח מה הכניס את משה לכזה פחד, לעומק כזה של לחץ עד שהוא נבהל ונרתע לאחוריו, אז הנה המדרש כמעט כמו שהוא, כדי שתוכלו להתענג עליו גם אתם.

רבי יהודה בר סימון אמר: שלשה דברים שמע משה מפי הגבורה ונבהל ונרתע לאחוריו, בשעה שאמר לו “ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם” נזדעזע משה רבנו ונבהל ונרתע לאחוריו ושאל: רבונו של עולם הנה השמים ושמי השמים לא יכילוך, ואתה אומר ועשו לי מקדש?! הלא אתה עתיד לומר השמים כסאי והארץ הדום רגלי, איזה בית תבנו לי? איזה בית אפשר לעשות? איך אפשר לעשות משהו שיתאים לכבודך?

משה רבנו לא מספיק להפנים את זה, והנה אומר לו ה', לא כשם שאתה סבור, אלא עשרים קרש בצפון ועשרים קרש בדרום, ואצמצם שכינתי ואשכון ביניהם, הבנתם את זה? בית מעשרים קרשים בכל כיוון ואשרה שכינתי בתוכם כששמע משה כך, אמר: אשרי העם שככה לו אשרי העם שה' אלוקיו.

היתכן? היעלה על הדעת לעשות בית ומקום לה', גם אם יוצאים הדברים מפינו גם אם הם נכונים ואמיתיים שאפשר, הרי הם אינם בתחום יכולת מערכת מחשבתנו, האם ניתן להביא קרבן מתנה ולחם אל מי שכל העולם שלו, האם אפשר שאדם יעניק ויתן משהו לה', הלא אפילו הצדיק ביותר אינו יכול לתת לה' שום דבר, אז לדבר על זה שאני ואתה ניתן?

משה רבנו שניגש אל הערפל, שמדבר עם ה' פנים אל פנים, אפילו הוא לא הבין, את מושג המקדש, אז לחזור על זה מאה אלף פעם זה לא מספיק…

יש לנו מקדש, יש לנו משכן, יש לנו שכינה, אנחנו קשורים לה' והוא שוכן בתוכנו, תחזרו שוב ושוב ושוב, כי זה לא משהו שאפשר בכלל לעכל, אין לנו אפילו קצה של הבנה באלוקות ואנחנו על המפה עם בית לה' שנמצא ברחוב… ובמספר… ואנחנו מקריבים ומתקרבים נוקשים על הדלת ומצלצלים בפעמון, איך אפשר שלא להיבהל ולהירתע לאחורינו מעצם המחשבה, איך אפשר שלא להיכנס לפאניקה מעצם הרעיון איך?

אז זה בסדר שהתחשבו בנו ונתנו לנו ארבע וחצי פרשות שנתחיל להפנים, שנרגע שנשתה באמצע קצת מים קרים, ובפרשה שלנו שהיא סיום העשייה, אנחנו מזכירים את פרשת שקלים תחילת האסיפה בה כל אחד נותן משהו ומשתתף בבניית המשכן, בה כל אחד נותן חלק בגילוי אור ה' בעולם שהוא מעשה המשכן.

אבל אני חייב להסב את תשומת לבכם לנקודה נוספת, יותר מדהימה, שכשאני ראיתי אותה נפלתי מהכסא, אז אתם מוזמנים להחזיק חזק כי אנחנו ממריאים.

בפרשתנו כתוב שהחומרים שהביאו כתרומה למקדש היה די והותר, כן די והותר. ואני בסקרנות שלי ובנטיה האובססיבית שלי לחפור בכל קוצו של יוד, שאלתי את עצמי, הופה יש פה מילה מיותרת, המילה “והותר” מיותרת, זאת אומרת שהיה פה עודף, הופה, לאן נעלם העודף מה עשו איתו??? מעניין הא, סנסציה הא, איפה הכתבים של ידיעות, התחקירנים של מעריב, עקפנו אותם בסיבוב, תזכרו איפה קראתם את הדיווח לראשונה, פה במאמר שלנו, ביום ראשון האדמה תרעד והכותרות יהיו מרוחות, לאן הלך הכסף????

אז חפרתי ונברתי וחיפשתי ומצאתי, משה רבנו כמו כל דבר שאל את אלוקים, מה עושים עם העודף, והתשובה כמו תמיד יותר מעניינת מהשאלה, ה' אמר למשה את ההלכה המפורסמת: “מעלין בקודש ואין מורידים” אי אפשר לעשות בכסף משהו פחות חשוב מבית מקדש, חייבים לעשות אתו משהו יותר חשוב, נותר זה מלשון יותר, אנשים תרמו למטרה נעלית כמו המקדש, אתה לא יכול לאכזב אותם, אתה חייב לעשות עם הכסף משהו יותר גדול מהמקדש, כדי שהם רק ירוויחו יותר.

טוב אז מה יותר חשוב מבית המקדש העצום הבלתי נתפס שעצם המחשבה עליו גרמה למשה כמעט להתעלף, מה יותר גבוה ממנו, מה???

מה אתם הייתם עונים? לא יודעים, לאלוקים פתרונים, וכך אומר לו ה' למשה: לך עשה בו בית מדרש, מה??!! קראתי נכון לך תקים עם הנותר מהכסף של בית המקדש, כולל בנאות שקמה… מה??!! כולל ובית מדרש יותר גבוהים מבית המקדש, תביאו לי מים כי גם אני מתעלף, מישהו תופס מה כתוב פה, מישהו יכול להסביר, כולל ובית מדרש יותר גבוהים מבית קודש הקודשים, לך תבין כזה דבר, לך תפנים, טוב, מזל שנגמרו לי השורות, כי בדיוק נגמרו לי המילים…