אור המאיר
בלשכתו הממוקמת מאחורי אולם בית המדרש של ישיבת “כסא רחמים” בבני ברק, יושב מרן הגאון רבי מאיר מאזוז שליט”א ראש הישיבה, ומצודתו פרושה על פני כל הארץ. תחת שרביטו מונהגים אלפי בני תורה ועמך בית ישראל, אשר חרדים למוצא פיו, וקונים ממנו תורה בכל הזדמנות. קירות החדר חבויים מאחורי מדפי ספרים עתיקים המתנשאים מהרצפה ועד לתקרה מארבע רוחות, בסדר מופתי ומעורר הדר.
זהו בית עקד הספרים המשמר את ספרייתו של האב הגדול מייסד הישיבה מרן הגאון רבי מצליח מאזוז זצ”ל. ניחוח הספרים הישנים, יחד עם גלימתו של ה'איש מצליח' ושלל חפציו האישיים המונצחים במקום מיוחד בפנת החדר, מעניקים למקום השראת קודש.
במרכז החדר שלחן ארוך, בראשו יושב ראש הישיבה, כשלפניו נערמים ספרים שעדיין לא הספיקו ל'היבלע' על ידו. מאחורי כסאו של ראש הישיבה מזדקרת מסגרת עתירת מימדים, ובתוכה ציור שמן מושקע, ממנו נשקפת דמות דיוקנו של אביו רבי מצליח.
ההכנה לשיחה עם אחת הדמויות החשובות והבולטות בעולם התורה, גרמה לנו להתרגשות רבה. לא בכל יום ניתנת הרשות ליהנות מחכמתו וזיוו של אחד מגאוני הדור, חכם מופלא בכל חלקי התורה. רבות התחבטנו מה לשאול ובעיקר מה לא לשאול. זמנו של הגאון שליט”א יקר מפנינים, כל שניה אצלו מנוצלת עד תום, ונזהרנו לא להטריחו.
במלוא כובד הראש ובחרדת קודש, העלינו על שלחנו הזהב שאלה אחר שאלה כתלמידים המבקשים ללמוד מרבם. התשובות אותן זכינו לקבל, היו קצרות וקלעות, חדות ונוקבות, מרגשות ובעיקר מקוריות, כאשר ראש הישיבה מתבל כדרכו את דבריו ברמזים ובמליצות משובבות לב. לעינינו נפרשה משנה סדורה חדה ונקיה, על כל הנושאים הבוערים העומדים על סדר יומה של היהדות החרדית, כאשר ניכר כי הרב מעורה היטב בכל ענין.
ראש ישיבה בגיל טו”ב
כבר מגיל 17 החל הגר”מ מאזוז שליט”א לשמש כראש ישיבה. היה זה בשנת התשכ”ב, כאשר הגיע לתונס שליח חב”ד הגאון רבי ניסן פינסון זצ”ל, וביקש לפתוח ישיבה במקום. כשפנה לגאון רבי מצליח מאזוז זצ”ל בעל ה'איש מצליח', בבקשה שיציע לו מועמד ראוי שישמש כראש הישיבה, הצביע לו על בנו רבי מאיר שהיה אז בגיל טו”ב, באמרו לו: “זה המועמד המתאים ביותר”. על פי בקשת מר אביו זצ”ל קיבל עליו הבן שיבלחטו”א את המינוי, ומאז ועד עתה לאורך ימים ושנים טובות, לא חדל הרב שליט”א להרביץ תורה באלפי תלמידים במסירות נפש, כשהמגמה העומדת נגד פניו להמשיך את העתקת השמועה, ולהחדיר את דרך לימוד העיון על פי דרך רבותינו הספרדים מדור דור.
בישיבת חב”ד בתוניסיה, לימד במשך כתשע שנים, מיום י”א שבט תשכ”ב עד ניסן תשל”א, אז עלה לארץ ישראל בעקבות רציחת אביו הגאון הקדוש רבי מצליח מאזוז זצ”ל והי”ד בידי מחבל ערבי מתנקש.
שמונה שנים לפני פטירתו, בחודש כסלו התשכ”ג, ייסד האב הגדול רבי מצליח את ישיבת “כסא רחמים” בתוניסיה, כשבנו הגדול רבי מאיר מסייע לו בהנהגת הישיבה לצד תפקידו בראשות ישיבת חב”ד. וכבר בחיי חיותו, העיד עליו אביו מספר פעמים: “השארתי אחרי בן ממשיך דרכי, מעיין עצום בעל שיעור קומה מופלג”.
תקופה קצרה לאחר שעלה לארץ, חידש יחד עם אחיו הרבנים רבי צמח ורבי רחמים מאזוז שליט”א את ישיבת “כסא רחמים”. לפני שדאגו לפרנסה, לפני שמצאו בסיס לתמיכה כספית, ולפני שקבלו תקציבים מסודרים, החליטו בני ה'איש מצליח' לפתוח את הישיבה מתוך בטחון איתן בבורא עולם, בחיקוי מושלם אחר הנהגת המופת של אביהם הקדוש, שפתח את ישיבתו בתונס במסירות נפש, ללא תמיכה כמעט. וכך, אחר מספר חודשים בהם זכו לחונן את עפר ארצנו הקדושה, בסיוע מקורבים ובעזרת הפרוטות שנשארו מקופת הישיבה בתונס, תקעו הרבנים שליט”א יתד בארץ הקודש, וייסדו כאן את הישיבה מחדש בחודש אלול תשל”א, בדיוק לפני ארבעים שנה.
“הכל מדויק להפליא”
במשך יובל שנים, נוצקו אלפי תלמידים בכור ההיתוך של “כסא רחמים”, נצרפו כצרוף כסף בלהבות אש חכמת התורה הבוערת ויוקדת בכל פנה. עדרים עדרים של תלמידים מקשיבים, העמיד ראש הישיבה בעשרות שנות הרבצת תורה.
זהו בית עקד הספרים המשמר את ספרייתו של האב הגדול מייסד הישיבה מרן הגאון רבי מצליח מאזוז זצ”ל. ניחוח הספרים הישנים, יחד עם גלימתו של ה'איש מצליח' ושלל חפציו האישיים המונצחים במקום מיוחד בפנת החדר, מעניקים למקום השראת קודש.
במרכז החדר שלחן ארוך, בראשו יושב ראש הישיבה, כשלפניו נערמים ספרים שעדיין לא הספיקו ל'היבלע' על ידו. מאחורי כסאו של ראש הישיבה מזדקרת מסגרת עתירת מימדים, ובתוכה ציור שמן מושקע, ממנו נשקפת דמות דיוקנו של אביו רבי מצליח.
ההכנה לשיחה עם אחת הדמויות החשובות והבולטות בעולם התורה, גרמה לנו להתרגשות רבה. לא בכל יום ניתנת הרשות ליהנות מחכמתו וזיוו של אחד מגאוני הדור, חכם מופלא בכל חלקי התורה. רבות התחבטנו מה לשאול ובעיקר מה לא לשאול. זמנו של הגאון שליט”א יקר מפנינים, כל שניה אצלו מנוצלת עד תום, ונזהרנו לא להטריחו.
במלוא כובד הראש ובחרדת קודש, העלינו על שלחנו הזהב שאלה אחר שאלה כתלמידים המבקשים ללמוד מרבם. התשובות אותן זכינו לקבל, היו קצרות וקלעות, חדות ונוקבות, מרגשות ובעיקר מקוריות, כאשר ראש הישיבה מתבל כדרכו את דבריו ברמזים ובמליצות משובבות לב. לעינינו נפרשה משנה סדורה חדה ונקיה, על כל הנושאים הבוערים העומדים על סדר יומה של היהדות החרדית, כאשר ניכר כי הרב מעורה היטב בכל ענין.
ראש ישיבה בגיל טו”ב
כבר מגיל 17 החל הגר”מ מאזוז שליט”א לשמש כראש ישיבה. היה זה בשנת התשכ”ב, כאשר הגיע לתונס שליח חב”ד הגאון רבי ניסן פינסון זצ”ל, וביקש לפתוח ישיבה במקום. כשפנה לגאון רבי מצליח מאזוז זצ”ל בעל ה'איש מצליח', בבקשה שיציע לו מועמד ראוי שישמש כראש הישיבה, הצביע לו על בנו רבי מאיר שהיה אז בגיל טו”ב, באמרו לו: “זה המועמד המתאים ביותר”. על פי בקשת מר אביו זצ”ל קיבל עליו הבן שיבלחטו”א את המינוי, ומאז ועד עתה לאורך ימים ושנים טובות, לא חדל הרב שליט”א להרביץ תורה באלפי תלמידים במסירות נפש, כשהמגמה העומדת נגד פניו להמשיך את העתקת השמועה, ולהחדיר את דרך לימוד העיון על פי דרך רבותינו הספרדים מדור דור.
בישיבת חב”ד בתוניסיה, לימד במשך כתשע שנים, מיום י”א שבט תשכ”ב עד ניסן תשל”א, אז עלה לארץ ישראל בעקבות רציחת אביו הגאון הקדוש רבי מצליח מאזוז זצ”ל והי”ד בידי מחבל ערבי מתנקש.
שמונה שנים לפני פטירתו, בחודש כסלו התשכ”ג, ייסד האב הגדול רבי מצליח את ישיבת “כסא רחמים” בתוניסיה, כשבנו הגדול רבי מאיר מסייע לו בהנהגת הישיבה לצד תפקידו בראשות ישיבת חב”ד. וכבר בחיי חיותו, העיד עליו אביו מספר פעמים: “השארתי אחרי בן ממשיך דרכי, מעיין עצום בעל שיעור קומה מופלג”.
תקופה קצרה לאחר שעלה לארץ, חידש יחד עם אחיו הרבנים רבי צמח ורבי רחמים מאזוז שליט”א את ישיבת “כסא רחמים”. לפני שדאגו לפרנסה, לפני שמצאו בסיס לתמיכה כספית, ולפני שקבלו תקציבים מסודרים, החליטו בני ה'איש מצליח' לפתוח את הישיבה מתוך בטחון איתן בבורא עולם, בחיקוי מושלם אחר הנהגת המופת של אביהם הקדוש, שפתח את ישיבתו בתונס במסירות נפש, ללא תמיכה כמעט. וכך, אחר מספר חודשים בהם זכו לחונן את עפר ארצנו הקדושה, בסיוע מקורבים ובעזרת הפרוטות שנשארו מקופת הישיבה בתונס, תקעו הרבנים שליט”א יתד בארץ הקודש, וייסדו כאן את הישיבה מחדש בחודש אלול תשל”א, בדיוק לפני ארבעים שנה.
“הכל מדויק להפליא”
במשך יובל שנים, נוצקו אלפי תלמידים בכור ההיתוך של “כסא רחמים”, נצרפו כצרוף כסף בלהבות אש חכמת התורה הבוערת ויוקדת בכל פנה. עדרים עדרים של תלמידים מקשיבים, העמיד ראש הישיבה בעשרות שנות הרבצת תורה.
- השאלה היותר מתבקשת בדורנו היא, אנו פותחים את השיחה, כיצד ניתן להאהיב את לימוד התורה על הדור הצעיר? מהי העצה? כאן יש לנו את ההזדמנות להחכים בנושא זה מבעל הנסיון – מי שמשנות בחרותו עוסק בהעמדת אלפי תלמידים, אשר רבים מהם הפכו לגדולי תורה בעצמם.
“ברוך השם. מה שקבלנו מאבותינו ורבותינו זצ”ל העברנו הלאה. יש מתיקות גדולה בתורה: באותיותיה, בנקודותיה ובטעמיה. בעיון הגמרא, בדקדוקי רש”י תוספות ומהרש”א. בניסוח הגאוני של הרמב”ם והפוסקים. אין חסר אין יתר. הכל מדויק להפליא. אין כופים לילד לאכול דבש. רק נותנים לו כפית קטנה לטעום, והשאר יבא מאליו”.
טיפ מעשי אמנם לא קבלנו, אבל למעשה כבר אין צורך בזה. אתה שומע את ניסוח תשובתו של ראש הישיבה, ונדבק באופן אוטומטי בשלהבת מתיקות התורה של מי שחש בעצמו את נופת צוף התורה.
טיפ מעשי אמנם לא קבלנו, אבל למעשה כבר אין צורך בזה. אתה שומע את ניסוח תשובתו של ראש הישיבה, ונדבק באופן אוטומטי בשלהבת מתיקות התורה של מי שחש בעצמו את נופת צוף התורה.
- ובכל זאת, אנו מבקשים, אולי הרב יכול להעניק לנו עצה מעשית כצידה לדרך?
והרב ניאות בחביבות:
“האמת תורה דרכה!” הוא קובע בפשטות “לאמת יש כח עצום. כשתלמיד רואה פשט אמיתי ברש”י, והוא רואה שהפירוש מתאים בדיוק למלים, זה נותן לו שמחה בלימוד. כשהתלמיד רואה שאם הוא מקשה על רבו קושיא אמיתית, רבו מתאפס מול האמת, זה נותן לו מבט אחר על הלימוד”.
ונאים הדברים למי שאמרם. תלמידיו מעידים כי ראש הישיבה מסוגל להנמיך קומתו ולומר בפשטות 'טעיתי' לבחור שהעיר הערה נכונה בשיעור.
“האמת תורה דרכה!” הוא קובע בפשטות “לאמת יש כח עצום. כשתלמיד רואה פשט אמיתי ברש”י, והוא רואה שהפירוש מתאים בדיוק למלים, זה נותן לו שמחה בלימוד. כשהתלמיד רואה שאם הוא מקשה על רבו קושיא אמיתית, רבו מתאפס מול האמת, זה נותן לו מבט אחר על הלימוד”.
ונאים הדברים למי שאמרם. תלמידיו מעידים כי ראש הישיבה מסוגל להנמיך קומתו ולומר בפשטות 'טעיתי' לבחור שהעיר הערה נכונה בשיעור.
- שאלתנו אודות הקניית חשק בלימוד, מתעצמת לנוכח הפיתויים החדשים שמציב היצר לפתחנו חדשים לבקרים, והורים רבים עומדים חסרי אונים. כיצד ניתן לחנך מול נסיונות כאלה?
“אמת” מסכים ראש הישיבה “הנסיונות רבים מאד. צריך להיזהר לא להכניס את יצר הרע הביתה. לא עתונים חילוניים המלאים לעג וכפירה. לא מחשב ולא אינטרנט (הזקוק למחשב לפרנסתו, יעשה שאלת חכם, ויזהר בעצמו שלא יידרדר). ועם זה, להתריע בפני הילדים והתלמידים על קלקולי הרחוב, מה יצא בסופם של רודפי התאוות? התאבדות, מחלות וכו', רח”ל”.
תופעת הנשירה מתפשטת וגדלה לצערנו בממדים מבהילים, אנו מציינים, השולַיים שבעבר היו שׁוּלִיִּים, מתרחבים והולכים. האם יש כלים להתמודד עם תופעה זו?
“אמר חכם אחד: “הדור שלנו רוחו נשגב, גדול ואדיר. ודור גדול מוכרח לשמוע רק דברים גדולים”. יש לחפש את הכלים לדבר אל הדור בשפתו”.
לדעת ראש הישיבה שפתו של הדור היא אהבה – אהבת האב לבנו והרב לתלמידו. כסמך לכך הוא מביא את דברי הנשר הגדול: “הרמב”ם כותב: “צריך אדם להזהר בתלמידיו ולאהבם, שהם הבנים המהנים לעולם הזה ולעולם הבא” (הלכות תלמוד תורה פ”ה הלכה י”ב). מה פירוש להזהר בתלמידיו? להזהר בכבודם. יעיר להם בנחת ובאהבה. כשהתלמיד מרגיש שהמשגיח או המחנך אוהב אותו באמת, הרי “כמים הפנים לפנים”. הוא משתדל להוכיח שאכן ראוי הוא לאהבה זו.
“מעשה בבחור אחד שלא למד בשקידה שנה אחת, ובשמחת תורה רקד עם ספר התורה עד כלות כחותיו. העיר לו המשגיח בעקיצה: “לפי הלימוד שלמדת השנה – אתה רוקד יותר מדאי”… הערה זו גרמה לו לעזוב את התורה ולצאת לתרבות רעה, עד גיל 60 ששמע שיעורים בלויין מהגר”ע יוסף שליט”א שהחזירו אותו בתשובה.
תופעת הנשירה מתפשטת וגדלה לצערנו בממדים מבהילים, אנו מציינים, השולַיים שבעבר היו שׁוּלִיִּים, מתרחבים והולכים. האם יש כלים להתמודד עם תופעה זו?
“אמר חכם אחד: “הדור שלנו רוחו נשגב, גדול ואדיר. ודור גדול מוכרח לשמוע רק דברים גדולים”. יש לחפש את הכלים לדבר אל הדור בשפתו”.
לדעת ראש הישיבה שפתו של הדור היא אהבה – אהבת האב לבנו והרב לתלמידו. כסמך לכך הוא מביא את דברי הנשר הגדול: “הרמב”ם כותב: “צריך אדם להזהר בתלמידיו ולאהבם, שהם הבנים המהנים לעולם הזה ולעולם הבא” (הלכות תלמוד תורה פ”ה הלכה י”ב). מה פירוש להזהר בתלמידיו? להזהר בכבודם. יעיר להם בנחת ובאהבה. כשהתלמיד מרגיש שהמשגיח או המחנך אוהב אותו באמת, הרי “כמים הפנים לפנים”. הוא משתדל להוכיח שאכן ראוי הוא לאהבה זו.
“מעשה בבחור אחד שלא למד בשקידה שנה אחת, ובשמחת תורה רקד עם ספר התורה עד כלות כחותיו. העיר לו המשגיח בעקיצה: “לפי הלימוד שלמדת השנה – אתה רוקד יותר מדאי”… הערה זו גרמה לו לעזוב את התורה ולצאת לתרבות רעה, עד גיל 60 ששמע שיעורים בלויין מהגר”ע יוסף שליט”א שהחזירו אותו בתשובה.
- רגילים להגדיר את דורנו כדור שירד עשר מעלות אחורנית מהדורות הקודמים. האם באמת כך הוא הדבר? או שבכל זאת בדורנו, דור עקבתא דמשיחא, ניתן למצוא כמה נקודות זכות שלא היו בדורות עברו?
“יש הרבה נקודות זכות” מפתיע ראש הישיבה בנעימות “יש רבבות בעלי תשובה (כ”י) בדורנו מה שלא היה בדורות הקודמים”. ומוסיף בהלצה: “יש בעל-תשובה אחד לפני כ-70 שנה, ד”ר נתן בירנבוים, שיש על שמו רחוב בבני-ברק. אם נעשה היום רחוב לכל בעל-תשובה, יכלו הרחובות והמה לא יכלו…
טלפון ישיר להקב”ה
טלפון ישיר להקב”ה
- הורים ומשפיעים רבים מתחבטים בשאלה: האם בזמננו ראוי להקדים ולדבר עם ילדים ובחורים על הוכחות לאמיתות האמונה, או שעדיף להשאירם בתומתם כל עוד אינם מתעוררים לכך מעצמם?
ראש הישיבה אינו מבין למה צריך להגיע להוכחות פילוסופיות: “בפיוט “יגדל אלקים חי” נאמר: “הינו אדון עולם, וכל נוצר יורה גדולתו ומלכותו” (כך היא הגירסא המקורית), מכל נוצר ונברא בעולם אפשר להוכיח שיש בורא לעולם, מפלחי התפוז, מאשכול של ענבים, ממעוף הפרפר, מיופי הפרח, ובימינו מגילוי מאה מילירדי התאים בגופו של אדם הנקראים ד. נ. א. עליהם אמר דוד: “הדר כבוד הודך ודברי נפלאותיך אשיחה”.
מכל מקום, מסכם ראש הישיבה “לשוחח על האמונה חשוב מאד, אך בלי ויכוחים מיותרים”.
מכל מקום, מסכם ראש הישיבה “לשוחח על האמונה חשוב מאד, אך בלי ויכוחים מיותרים”.
- נסיונות האמונה בדורנו קשים מנשוא. איש איש וצרותיו, משפחה משפחה ו'החבילה' שעל שכמה. מהי העצה לעבור בשלום את מבחן האמונה הזה?
“להשתפך במזמורי תהלים לפני הקדוש ברוך הוא. דוד המלך היה הראשון שטילפן ישיר להקב”ה ואמר הקשיבה לי וענני (תהלים נ”ה ג'), ר”ת הלו, והוא סימן מוסכם בינלאומי, שאיש אינו יודע את מקורו ואת פשרו. שלשה פרקי תהלים ליום מבטלים גזירות וצרות רבות”.
“הם אחים”
“הם אחים”
- איך צריכה להיות התייחסותנו כלפי אחינו החילונים והממסד החילוני?
“הם אחים אף על פי שהם לכאורה שונאים (“אחיכם שונאיכם מנדיכם” – ישעיה ס”ו). כמו שמתייחסים לחולֵי הגוף בחסד וברחמים ומשתדלים להבריאם ולעזור להם, כך צריכים להתייחס לחולֵי הנפש. וכשם שנזהרים ממחלות מידבקות, כך צריך ליזהר מחולי הנפש בדעות של כפירה וכו' שלא להידבק מהם. וברוך ה' הרבה מאד חוזרים בתשובה לאט לאט”.
“לא לעשות רע לאיש”
“לא לעשות רע לאיש”
- מה על האדם הפשוט לעשות לעת הזאת כדי שתרבה האחדות בתוך המחנה פנימה?
ראש הישיבה מתמקד תחילה על סור מרע ולאחר מכן בעשה טוב: “לא כל אדם מסוגל להחזיר טובה למי שעשה לו רעה (כמעשה ר' ישראל סלנטר ז”ל). יש פתגם של בן-סירא: “טב לביש לא תעביד – וביש לא ימטי לך” [כלומר: אל תעשה טוב לרע, ורע לא יגיע לך]. אבל דבר אחד אפשר לקבל: “שב ואל תעשה עדיף”. לא לעשות רע לאיש. ולמי שמגיע לו טוב תעשה טוב. תהיה חדור בהכרת הטוב של הזולת גם לאחר ארבעים שנה”.
- האם אחדות פירושה טשטוש בין עדות וחוגים (כמו לימוד במוסדות של חוג אחר, או אימוץ מנהגים של עדה אחרת)? ביקשנו לדעת
“לא כדאי לאמץ מנהגים של עדה אחרת. הרבה פעמים נוֹכָחִים לדעת שמנהגים מקוריים מימי חכמי התלמוד נשכחים והולכים. ללמוד במוסדות אחרים אין בעיה, בתנאי שגם הם ילמדו במוסדות שלנו, ותפרה ותרבה האחדות והחלפת הדעות לטובה. אחרת – תהיה ההרגשה הכללית שכל התורה והחכמה נמצאת רק בחוגים מסוימים. כך איבדו הספרדים בדורנו את מסורתם המקורית ואומרים “אתאנו לכלות פניך”…”.
“לא לקנא בגבירים”
על אף היותו מנהיג לאלפים החוסים תחת צלו, מרחיק ראש הישיבה שליט”א מעל עצמו גינוני כבוד כאלו ואחרים. לבושו מהודר בפשטותו. ראשי ישיבה מתחילים אינם לבושים כך, בודאי לא ראש ישיבה שמתקרב למעמדו. ליד חדרו ומסביבו לא תמצאו המולה של עוזרים ומשב”קים, מקורבים ויח”צנים, מלבד ר' עובדיה חדוק הי”ו עוזרו הנאמן של הרב הנאמ”ן (כינוי שמו), היוצא ובא בשליחות רבו. הוא גם מקפיד שלא לשאת בתארים מיותרים. אך למעשה הכבוד רודף אחריו.
גם לשומעי לקחו הוא מלמד לחיות בפשטות פנימית וחיצונית. השכם והערב הוא מזהיר לחיות בצורה מחושבת, ולא להיגרר אחר תכניות הרפתקניות שרבים חללים נפלו בפחן. עוד הוא מעורר להשתדל לא להיכנס בשום אופן לחובות ובפרט לא למינוס בבנק, שלדעתו יש בכך בעיה חמורה של ריבית. הוא עצמו העיד שמעולם לא נכנס למינוס של אגורה אחת, למרות שבשנותיו הראשונות בארץ, היו לו קשיי פרנסה גדולים. פעם סיפר שקרה והיה דחוק מאוד וכמעט שנכנס למינוס בבנק, הוא התפלל לה', והנה הגיע אליו אדם שהיה חייב לו כסף מלפני זמן רב ושילם את חובו.
בספרו “לא תשיך” הכולל את חידושיו על פרק איזהו נשך, הוא כותב בהקדמה: “מכאן תוכחת מוסר לאלה שנמצאים כל הזמן בחובה בבנק (יעלו “אבר” – אוברדראפט – כנשרים), ולא בשביל להתעסק בעיסקא כל שהיא, אלא לקנות לחם וחלב, איזה מין “עיסקא” זו? הרי סוף-סוף יהא החשבון שלהם מוגבל, ומה שיעשו אז יעשו עכשיו. לא בחנם אמרו הקדמונים: “לין בלי ארוחת-ערב, והשכם בלי חוב”. ותיתי לי שמעולם לא הייתי בחובה בבנק אפילו באגורה אחת תלי”ת. וגם בשנים הראשונות לעלותי ארצה שהיה קשה לי מאד לגמור אפילו מחצית החדש, גלגלתי בצער ובדוחק ולא בקשתי הלוואות ולא נכנסתי לרבית, ונתקיימו בי דברי חז”ל (במסכת פאה פ”ח מ”ט ובש”ע יו”ד סימן רנ”ה ס”ב) אינו מת מן הזקנה עד שיפרנס אחרים משלו. וגם בארגון “חסדי אסתר” למען משפחות נצרכות (ע”ש רעייתי נ”ע) הרגלתי אותם שלא יהיו אף פעם בגירעון בבנק, אלא יחלקו לפי מה שיש בקופה. וב”ה זוכים לחלק “סל של שבת” כל שבועיים למאות משפחות, ובחגים מחלקים סל מכובד לשבע מאות משפחות, ותמיד הברכה מצויה תלי”ת”.
קשיי הפרנסה של עמך בית ישראל מרובים בעוונותינו, אנו מעירים ומבקשים הדרכה, היש דבר שעל הציבור לשנות או לתקן בענין זה?
“צריך לכלכל חיינו במשפט” אומר הרב ומפרט “לא לקנא בגבירים שמוציאים הון עתק על דברים בטלים (ומהם שחייבים מליונים לאחרים, וקורסים לפתע פתאום). לראות מה קרה למיידוף, ולהבדיל למובארק. ישליש אדם נכסיו שליש בנדל”ן שליש בסחורה (בטוחה, ולא בתכניות של קיקיון דיונה) ושליש תחת ידו. יפריש מעשר מרווחיו לעניים, ואם חננו ה' עושר יפריש חומש. וברכת ה' בוא תבוא. איזהו עשיר? השמח בחלקו”.
“לא לקנא בגבירים”
על אף היותו מנהיג לאלפים החוסים תחת צלו, מרחיק ראש הישיבה שליט”א מעל עצמו גינוני כבוד כאלו ואחרים. לבושו מהודר בפשטותו. ראשי ישיבה מתחילים אינם לבושים כך, בודאי לא ראש ישיבה שמתקרב למעמדו. ליד חדרו ומסביבו לא תמצאו המולה של עוזרים ומשב”קים, מקורבים ויח”צנים, מלבד ר' עובדיה חדוק הי”ו עוזרו הנאמן של הרב הנאמ”ן (כינוי שמו), היוצא ובא בשליחות רבו. הוא גם מקפיד שלא לשאת בתארים מיותרים. אך למעשה הכבוד רודף אחריו.
גם לשומעי לקחו הוא מלמד לחיות בפשטות פנימית וחיצונית. השכם והערב הוא מזהיר לחיות בצורה מחושבת, ולא להיגרר אחר תכניות הרפתקניות שרבים חללים נפלו בפחן. עוד הוא מעורר להשתדל לא להיכנס בשום אופן לחובות ובפרט לא למינוס בבנק, שלדעתו יש בכך בעיה חמורה של ריבית. הוא עצמו העיד שמעולם לא נכנס למינוס של אגורה אחת, למרות שבשנותיו הראשונות בארץ, היו לו קשיי פרנסה גדולים. פעם סיפר שקרה והיה דחוק מאוד וכמעט שנכנס למינוס בבנק, הוא התפלל לה', והנה הגיע אליו אדם שהיה חייב לו כסף מלפני זמן רב ושילם את חובו.
בספרו “לא תשיך” הכולל את חידושיו על פרק איזהו נשך, הוא כותב בהקדמה: “מכאן תוכחת מוסר לאלה שנמצאים כל הזמן בחובה בבנק (יעלו “אבר” – אוברדראפט – כנשרים), ולא בשביל להתעסק בעיסקא כל שהיא, אלא לקנות לחם וחלב, איזה מין “עיסקא” זו? הרי סוף-סוף יהא החשבון שלהם מוגבל, ומה שיעשו אז יעשו עכשיו. לא בחנם אמרו הקדמונים: “לין בלי ארוחת-ערב, והשכם בלי חוב”. ותיתי לי שמעולם לא הייתי בחובה בבנק אפילו באגורה אחת תלי”ת. וגם בשנים הראשונות לעלותי ארצה שהיה קשה לי מאד לגמור אפילו מחצית החדש, גלגלתי בצער ובדוחק ולא בקשתי הלוואות ולא נכנסתי לרבית, ונתקיימו בי דברי חז”ל (במסכת פאה פ”ח מ”ט ובש”ע יו”ד סימן רנ”ה ס”ב) אינו מת מן הזקנה עד שיפרנס אחרים משלו. וגם בארגון “חסדי אסתר” למען משפחות נצרכות (ע”ש רעייתי נ”ע) הרגלתי אותם שלא יהיו אף פעם בגירעון בבנק, אלא יחלקו לפי מה שיש בקופה. וב”ה זוכים לחלק “סל של שבת” כל שבועיים למאות משפחות, ובחגים מחלקים סל מכובד לשבע מאות משפחות, ותמיד הברכה מצויה תלי”ת”.
קשיי הפרנסה של עמך בית ישראל מרובים בעוונותינו, אנו מעירים ומבקשים הדרכה, היש דבר שעל הציבור לשנות או לתקן בענין זה?
“צריך לכלכל חיינו במשפט” אומר הרב ומפרט “לא לקנא בגבירים שמוציאים הון עתק על דברים בטלים (ומהם שחייבים מליונים לאחרים, וקורסים לפתע פתאום). לראות מה קרה למיידוף, ולהבדיל למובארק. ישליש אדם נכסיו שליש בנדל”ן שליש בסחורה (בטוחה, ולא בתכניות של קיקיון דיונה) ושליש תחת ידו. יפריש מעשר מרווחיו לעניים, ואם חננו ה' עושר יפריש חומש. וברכת ה' בוא תבוא. איזהו עשיר? השמח בחלקו”.
- בדורנו יש כידוע בעיה של דרישות מופרזות מצד חתנים, מה הדרך אותה מנהיג כת”ר בישיבתו?
הרב מפתיענו, כאשר הוא שולף מקור הלכתי מובהק שמתייחס בדיוק לנושא: “אצלנו נוהגים כדברי הרמ”א בשלחן ערוך אבן העזר (סימן ב' סעיף א'): “כי הממון שאדם לוקח עם אשתו, אינו ממון של יושר… אלא כל מה שיתן לו חמיו וחמותו יקח בעין טובה, ואז יצליחו”. כשהחתן דורש סכום מופרז מחותנו, מדה כנגד מדה לא בטלה, שידרשו ממנו סכום מופרז כשיגיע הזמן להשיא את בתו. מה רע לגור בשכירות כמה שנים או לקחת משכנתא?”.
ימים טרופים?!
ימים טרופים?!
- יהודים חפצים חיזוק ומבקשים לדעת – במה עלינו להתחזק בימים טרופים אלו?
“ברוך השם, אין אלו ימים טרופים” מרגיע ראש הישיבה, ומלמדנו שיש לראות גם את חצי הכוס המלאה, ולהודות עליה לקב”ה, ולא רק למלא פינו בתלונות. “הכלכלה באירופה ובאמריקה קורסת, הבנקים נסגרים, האבטלה גוברת – ואצלנו האבטלה פחות מששה אחוז, והכלכלה והבנקים בסדר. במדינות ערב – מהפכות בתוניסיה, במצרים, בתימן ובסוריא, ואצלנו מחאות קטנות באהלים מפני חום הקיץ, ונגיע לשלום בעזרת ה'. נתחזק באהבת ישראל, באהבת אחים, בעזרה לזולת, במאור פנים אחד לשני. הקב”ה מצפה כל רגע לגאול אותנו. בידינו הדבר!“.
- לסיום, נבקש מכבוד הרב שיאציל ברכה לקוראי 'מרוה לצמא' הצמאים לטללי ברכה.
“יה”ר שבשנה זו שנת תשע”ב (שנת תורה, שנת שלום, שנת עושר, שנת בריאות). ירווה הקב”ה את צמאון עמו בית ישראל בתורה ובחכמה, בשפע וברכה, בשחרור שבויינו ובגאולת אסירינו, ותהיה שנה זו סוף וקץ לכל צרותינו, אמן”.
*
—————————————————————————————————————————————
קללה או ברכה?
אחת המגמות אותן מרבה ראש הישיבה שליט”א לחזק בתודעת הציבור, היא ההקפדה על תפלה בהיגוי נכון ומדויק, ענין שבימינו נחשב ל'מת מצוה'. כמו כן הוא שם דגש רב על ההברה הנכונה של האותיות, שנשתכחה הגייתן הנכונה ברוב העדות. תורה זו הוא מנסה להנחיל ולשמר בכל עת בשיעוריו ואף בספריו.
במהלך השיחה, ניצלנו את ההזדמנות כדי לברר מהי הסיבה שכבוד הרב שליט”א כה מרבה לעורר על ביטוי נכון בתפלה.
“עמוד שלם בגמרא (עירובין נג:)” השיב הרב “מלא לעג על המגמגמים בלשונם: טבלא-תפלא. עמר-חמר-אימר, “בני יהודה דדייקי לישנא נתקיימה תורתן בידן”. על פי הגמרא במגלה (כד:) אין ממנין שליח ציבור מי שקורא לעייני”ן אלפי”ן. מי שאומר בתפלה “מהר והבא עלינו ברכה ושלום מארה מארבע כנפות הארץ”, מה הוא מבקש? קללה או ברכה? וידוע מה שכתב מרן החיד”א בהגהותיו לספר חסידים (סי' תשמ”ח) על מי שאמר בתפלתו “דעה ובינה והשׁכל” בשי”ן רח”ל, ונענש על כך. ודי למבין”.
———————————————————————————————————————————————-
שאלות מכל קצוות תבל
על שלחנו של ראש הישיבה שליט”א נערמים מדי יום עשרות מכתבים עם שאלות מכל קצוות תבל. לכל שואל עונה הרב בסבלנות, ואלפים נהנים ממנו עצה ותושיה, במיוחד בעניינים שבהם נודע כחד בדרא, כמו עיון, דקדוק, עיבור, מחקר תורני ועוד.
לאחרונה קובצו אלף מתשובותיו בהלכה ובהשקפה לספר בשם “מקור נאמ”ן”, אשר בו ניתן לדעת מהי דעתו של הרב שליט”א כמעט בכל נושא ועניין להלכה ולמעשה.
ייחודיותן של התשובות שבאו בספר, מתבטאת בכך שהרבה מהן באו כתשובה לשאלות פרקטיות שנשאלו בעקבות מקרים כאלו ואחרים העולים על הפרק בחיי היום יום, ולא נמצאה להן התייחסות בשום ספר עד כה.
המוציאים לאור מספרים לנו כי חלקו השני של הספר, שאף הוא יכלול אלף תשובות נוספות, עומד לצאת לאור בעזרת ה'.
*
—————————————————————————————————————————————
קללה או ברכה?
אחת המגמות אותן מרבה ראש הישיבה שליט”א לחזק בתודעת הציבור, היא ההקפדה על תפלה בהיגוי נכון ומדויק, ענין שבימינו נחשב ל'מת מצוה'. כמו כן הוא שם דגש רב על ההברה הנכונה של האותיות, שנשתכחה הגייתן הנכונה ברוב העדות. תורה זו הוא מנסה להנחיל ולשמר בכל עת בשיעוריו ואף בספריו.
במהלך השיחה, ניצלנו את ההזדמנות כדי לברר מהי הסיבה שכבוד הרב שליט”א כה מרבה לעורר על ביטוי נכון בתפלה.
“עמוד שלם בגמרא (עירובין נג:)” השיב הרב “מלא לעג על המגמגמים בלשונם: טבלא-תפלא. עמר-חמר-אימר, “בני יהודה דדייקי לישנא נתקיימה תורתן בידן”. על פי הגמרא במגלה (כד:) אין ממנין שליח ציבור מי שקורא לעייני”ן אלפי”ן. מי שאומר בתפלה “מהר והבא עלינו ברכה ושלום מארה מארבע כנפות הארץ”, מה הוא מבקש? קללה או ברכה? וידוע מה שכתב מרן החיד”א בהגהותיו לספר חסידים (סי' תשמ”ח) על מי שאמר בתפלתו “דעה ובינה והשׁכל” בשי”ן רח”ל, ונענש על כך. ודי למבין”.
———————————————————————————————————————————————-
שאלות מכל קצוות תבל
על שלחנו של ראש הישיבה שליט”א נערמים מדי יום עשרות מכתבים עם שאלות מכל קצוות תבל. לכל שואל עונה הרב בסבלנות, ואלפים נהנים ממנו עצה ותושיה, במיוחד בעניינים שבהם נודע כחד בדרא, כמו עיון, דקדוק, עיבור, מחקר תורני ועוד.
לאחרונה קובצו אלף מתשובותיו בהלכה ובהשקפה לספר בשם “מקור נאמ”ן”, אשר בו ניתן לדעת מהי דעתו של הרב שליט”א כמעט בכל נושא ועניין להלכה ולמעשה.
ייחודיותן של התשובות שבאו בספר, מתבטאת בכך שהרבה מהן באו כתשובה לשאלות פרקטיות שנשאלו בעקבות מקרים כאלו ואחרים העולים על הפרק בחיי היום יום, ולא נמצאה להן התייחסות בשום ספר עד כה.
המוציאים לאור מספרים לנו כי חלקו השני של הספר, שאף הוא יכלול אלף תשובות נוספות, עומד לצאת לאור בעזרת ה'.
Google
תגובות