Menu

שאלה • סיפור • תשובה | דרשה קצרה לשבת פרשת שמות

בתחילת הפרשה מסופר שפרעה קורא למילדות העבריות וגוזר עליהם אם בן הוא והמיתן אותו, לעומת פרעה המילדות העבריות ותראן את האלוקים ולא עשו כאשר אמר להם.

ולכאורה נשאלת השאלה על המילדות העבריות, במקום להשאר בעבודתן ולהסתכן בזה שהם עושים אחרת ממה שציווה עליהם פרעה, היו מתפטרות מעבודתן ולא מסתכנות?!

התשובה תובן על ידי סיפור המתובל בחכמה יהודית עוצמתית, פעם היה שלוחא דרבנן שהגיע מארץ ישראל לקהילות היהודיות בחו”ל כדי לסייע ליהודים הנמצאים בארץ, בהגיעו לאחת הערים במדינת פרס פנה לאחד העשירים על מנת לסייע בידיו וראה שפניו נפולות, אמר בלבו אולי עבר עליו אסון מסויים וזה לא זמן מתאים אפנה למישהו אחר, כשבא לפנות לשני ראה שגם הוא פניו מעידות בו שאסון עבר עליו, והחליט לשאול האם קרה משהו בקהילה.

השיבוהו שאכן קרה אסון כבד, אחד מבני הקהילה המיר את דתו ונהיה מוסלמי, אם לא די בכך שהוא נהיה מוסלמי, הוא נצמד למושל המוסלמי והחל להוציא לעז על היהודים כשהחמור ביותר הוא שהוא גילה את אוזניו של המושל שבמדרש כתוב “הטוב שבגויים הרוג” המושל כששמע דבר זה כעס עד מאוד וקרא לראשי הקהילה והזהיר בפניהם אם ישיבו לו תשובה והסבר בהקדם ישתוק, אך אם לא יתנו לו הסבר מניח את הדעת בהקדם הרי שיהרוג את כל היהודים שנמצאים בעירו.

השד”ר שמע את זה ואמר להם אני בעזרת השם ילך למושל ואנסה אם אצליח להשיבו תשובה על ידי חכמת התורה, אם אצליח מצויין, אם לא תגידו לו שאני לא מבני הקהילה ואין ברשותי להשיב במקומכם.

הלך השד”ר למושל ומיד כשנכנס ראהו המושל בדמותו ההדורה ושאלו איך יכול להיות שבתורה שלכם כתוב הטוב שבגויים הרוג. אמר לו השד”ר המתן נא מושל יקר ותן לי להסבירך הענין. אמר לו השד”ר הלוא אתה מוסלמי ואנחנו יהודים אם תשים לבך היהודים והמוסלמים דתיהם קרובות מאוד, לנו יש שבת ולכם יש שבת גם צומות אנחנו צמים במשך השנה וגם לכם יש את הרמדאן, אותו דבר גם בתפילות אנחנו מתפללים שלוש תפילות ביום וגם אתם מתפללים חמש פעמים ביום.

אבל דבר אחד אינו שווה בינינו, אנחנו לצערנו מאז שנחרב בית המקדש ואין לנו סנהדרין אין לנו יכולת להעניש בגזר דין של ארבע מיתות בית דין, אין לנו אפשרות להרוג אף בעל עברה וחוטא ולא משנה איזו עבירה שהוא יעשה אסור לנו להרוג אותו. לעומת זאת אצלכם עדיין יש גזר דין מוות למי שעושה פשע כלשהו. המושל מאזין ומהנהן בראשו הוא מבין היטב מה השד”ר מדבר, ואז השד”ר אומר לו זו כוונת המדרש הטוב שבגויים – הרוג, מהו הדבר טוב שיש בגויים ולנו אין אותו “הרוג” הם יכולים להרוג ואנחנו לא יכולים להעניש בגזר דין מוות.

המושל שמע את זה וחייך הלא לפי התשובה הזאת דתם טובה יותר מדת היהודים, אבל אז אדמו פניו בכעס על אותו מומר שהלשין על היהודים, הלא המאמר הזה התכוון לשבח את האסלאם ואתה באת ואמרת כאילו היהודים מזלזלים בנו, קרא לו והענישו.

השד”ר עשה בחכמה רבה, אבל כשהוא הגיע לאותה עיר והבין מה קרה למה הוא נכנס לזה יכל להצטער וללכת למה לו להסתכן ולהכנס למושל?! אלא שהוא ידע שיש לו יכולת לעזור ולסייע ולהסביר למושל בחכמתו הרבה, אם לא הוא יעשה את זה איך ידע מי יהיה האחר שיבוא למושל ואולי יגרום נזק חמור יותר.

זוהי הסיבה שהמיילדות נשארו אמרו אם נעזוב, אי אפשר לדעת איזה מיילדות יבואו, והאם הם באמת יעמדו איתן.

המון פעמים מזדמנות לנו מצוות או מעשים שיש בכוחנו לעשות, ה’ מזמן אותנו לאותו מקום, אסור לנו לוותר – אנחנו לא יכולים לדעת אם מישהו אחר יוכל לעשות את רצון ה’ וחפצו כמו שאנחנו נעשה. 

לעוד מאמרים של נח בן צבי
למאמר הבא
למאמר הקודם

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

נח בן צבי

0
0
12

מאמרים חדשים

שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן