זכר רב – הרמב”ם

הרמב”ם

העולם עומד על שלושה דָּברים, והוא ראש המדברים.
.בלב ים דרך אוניות, ושם צלל בפירוש המשניות.
את חוקי האלוקים ותורותיו החל לטוות, בחיבורו ספר המצוות.
בכח גדול וביד חזקה, ומשנתו דקה מן הדקה.
מורה נבוכים בדרך, ולתבונתו אין ערך.
תורתו מעט מחזיק את המרובה, והוא נר המערבי שלא יכבה.
מכוון לדרך האמצע, והוא רופא והוא מרפא לכל פצע.
דברותיו ‘הצילו העדה’, מגזרת שמד ואבידה.

אשטח כמה הגיגים מתורתו-
מזוזה לדעתו, רק אם לפתחו עומדת דלתו.
עוד כתב כי לנטילה, יקדים ברכה תחילה.
ומשום ‘הכון’ נטילה, יקדים לתפילה
לשיטתו אין בישול אחר בישול בלח.
ומודים החולקים שאם התבשל כבר, נסלח.
עוד לשיטתו, אזלינן בתר דעתו.
עוד מחדש, על יין מבושל אין לקדש.
עת רצון היא עת האכילה, להקדים לברך תחילה.
הנשר הגדול נקרא שמו, וטעמו ונימוקו עמו.
מי כחכם ומי יודע פשר, אם תגביה כנשר- הגדול
מאחיו, ומלכים ורוזנים היו מארחיו.