ואתה קדוש יושב תהלות ישראל

שאלתם את עצמכם פעם מה זה “יושב תהילות ישראל”? נענה בסיפור:
 
אדם אחד שבא אל הרב, בקשה בפיו: “הרב, אני חולה מאוד, אנא התפלל עלי לבריאות ורפואה שלמה”. ענה לו הרב: “ודאי שאשתדל להתפלל עליך, אבל אמרו רבותינו, שתפילת חולה על עצמו, עדיפה מתפילת אחרים ויותר קרובה להתקבל”.
 
אמר לו האיש: “אני לא יכול להתפלל על עצמי, אנא הרב בבקשה עזור לי והתפלל עלי כי אני לא יכול להתפלל בכלל”. ענה לו הרב: “לא צריך לדעת להתפלל, בקש בשפה שלך”. ענה לו היהודי: “אני יודע, אבל אסור לי להתפלל, לא התפללתי כבר חמש עשרה שנה.
 
“אסור לך?” התפלא הרב? “מאיפה האיסור הזה? חמש עשרה שנה בלי תפילה איך אפשר לנשום?” “עזוב הרב, אסור לי להתפלל על עצמי ענה האיש בבכי”.
 
אמר לו הרב: “ספר לי מה קרה? למה אסור ליהודי להתפלל על עצמו?” “יש לי הסכם ואני לא יכול להפרו, אני לא יכול להתפלל יותר, בבקשה הרב, תתפלל עלי שאבריא ואחייה חיים ארוכים!”
 
“איזה הסכם יש לך?” שאל שוב הרב בפליאה, והאיש ענה: “לפני חמש עשרה שנה הילדה שלי נפגעה בתאונה, ומצבה היה אנוש, והרופאים אמרו שאין סיכוי, הם הכניסו אותנו להיפרד ממנה, אני לא נכנסתי, רצתי לבית הכנסת ופתחתי את ההיכל, ובכיתי לבורא עולם, אמרתי לו שהילדה שלי היא הדבר הכי יקר לי בחיים, ואני מתחנן בפניו שיחזיר לי אותה, וזו הבקשה היחידה שלי בעולם, ואני מבטיח אלוהי ואבי, אנא רפא את הילדה שלי, ואני מבטיח לך כי זאת הבקשה האחרונה שלי, אנא החזר לי אותה בריאה ושלמה ופורחת, ואני לא אבקש ממך כלום יותר, לא אפנה אליך יותר עם בקשות, לא אבלבל לך את הראש עם תפילות, אין לי שום דבר בעולם חוץ ממנה. חשתי כי תפילתי התקבלה, חזרתי לבית החולים, כעת אני לא יכול להתפלל, הבטחתי, ואני חייב לקיים!
 
שמע הרב ואמר לו: “האם אתה יודע שיש מצוה וחובה גמורה מן התורה להתפלל ולזעוק לה' על צרה שלא תבוא?”
 
האם יש יום שאין לנו בעיה, האם אין יום שעלינו לדאוג ולחשוב על כל כך הרבה פרטים המקיפים את חיינו, שנדע לכלכל את צעדנו בתבונה, שנזכה להצלחה לסיוע ממרום לישועה, לבריאות, לפרנסה, לכוחות נפש, לביטחון ולשלוות נפש, להתמודדות מול אויבים ושונאים – פרטיים לכל אדם וכללים לכל העם? כל יום אנו זקוקים לגאולה פרטית וכללית כל יום נראה כמלחמה וכיום קרבות ארוך.
 
האם ידעת שלכן יש לנו מצוה להתפלל שלש פעמים ביום?
 
כי אנחנו כל כך חיים את הצרות והבעיות, ושקועים עמוק בתוך הבוץ, עד שאנחנו לא מרגישים את הצרות…
 
הרי נולדנו לתוכם, אנחנו שוחים בהם בכל רגע, ומוקפים בבעיות מכל עבר, עד שהיינו צריכים להתפלל כל רגע, וכמאמר רבותינו: ולוואי ויתפלל אדם כל היום כולו, על כל צעד ושעל לבקש עזרה וברכה, רק שכל כך התרגלנו לצרות, שהם נראות לנו חלק מאיתנו, חלק מהווייתנו.
 
לכן חייבים להתעורר, לפחות שלש פעמים ביום, ולהוציא את הראש מחוץ למים ולזכור, שבעצם אנחנו בכלל אמורים לנשום, שבעצם אנחנו לא אמורים לטבוע כך. וכך מבאר ספר החינוך: כי מלבד מה שהודיענו הקדוש ברוך הוא שהוא שומע קול תפילה, ומאזין אל שוועת עמו ישראל ברחמים, וישיגו מבוקשם ממנו, ויפנה אל תפילתם, מלבד כל זה חייבנו בזה חיוב גמור, לפנות ולהתפלל אליו, לבלבל לו במוח, והוא מה שנאמר בפרשתנו “לעבדו בכל לבבכם”, איזוהי עבודה שבלב? זוהי תפילה. אם כן הרי שהקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו, מבקש ממך להתפלל, ואתה קדוש יושב תהילות ישראל, יושב ומצפה לתפלתם של ישראל, אז הוא רק מחכה לך רוץ להתפלל!