Menu

הלכות ימי בין המצרים

 

הִלְכוֹת יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים

(י”ז בְּתַמּוּז – תִּשְׁעָה בְּאָב)

 

הַיָּמִים שֶׁבֵּין י”ז בְּתַמּוּז לְתִשְׁעָה בְּאָב נִקְרָאִים יְמֵי “בֵּין הַמְּצָרִים” עַל שֵׁם הַפָּסוּק בְּאֵיכָה (א, ג): “כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים”, וְדָרְשׁוּ חֲזַ”ל[1]: אֵלּוּ הַיָּמִים שֶׁבֵּין שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז לְתִשְׁעָה בְּאָב, שֶׁבָּהֶם נִכְנְסוּ הָאוֹיְבִים לִירוּשָׁלַיִם וּפָרְעוּ פְּרָעוֹת בְּיִשְׂרָאֵל, עַד יוֹם תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁבּוֹ הֶחֱרִיבוּ אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְלָכֵן כְּדֵי שֶׁאָדָם יַרְגִּישׁ וְיִשְׁתַּתֵּף בְּצַעַר חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְגָלוּת הַשְּׁכִינָה, קָבְעוּ רַבּוֹתֵינוּ כַּמָּה מִנְהֲגֵי צַעַר וַאֲבֵלוּת בְּיָמִים אֵלּוּ[2]. וְחֶלְקָם נוֹהֲגִים בְּכָל יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים – מִי”ז בְּתַמּוּז וְעַד תִּשְׁעָה בְּאָב, וְחֶלְקָם נוֹהֲגִים בְּתִשְׁעַת הַיָּמִים – מֵר”ח אָב וְעַד תִּשְׁעָה בְּאָב, וְחֶלְקָם רַק בַּשָּׁבוּעַ שֶׁחָל בּוֹ תִּשְׁעָה בְּאָב. וִיבֹאֲרוּ כֻּלָּם לְהַלָּן.  

 

מִנְהֲגֵי יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים

תִּקּוּן חֲצוֹת

  1. מִנְהָג כָּשֵׁר וְהָגוּן עַל פִּי רַבֵּנוּ הָאֲרִיזַ”ל לוֹמַר תִּקּוּן חֲצוֹת בִּימֵי בֵּין הַמְּצָרִים גַּם בַּיּוֹם, כְּלוֹמַר שֶׁלְּאַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם יוֹשְׁבִים עַל הָאָרֶץ וְאוֹמְרִים סֵדֶר “תִּקּוּן רָחֵל” הַנִּדְפָּס בַּסִּדּוּרִים, שֶׁתָּכְנוֹ קִינוֹת וְצַעַר עַל חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ[3]. וּזְמַן אֲמִירַת תִּקּוּן חֲצוֹת הוּא מֵחֲצוֹת הַיּוֹם וְעַד שְׁקִיעַת הַחַמָּה. 

וִדּוּי

  1. קֹדֶם שֶׁאוֹמְרִים תִּקּוּן חֲצוֹת נוֹהֲגִים לוֹמַר וִדּוּי. וּמִכָּל מָקוֹם אִם אוֹמְרִים תִּקּוּן חֲצוֹת סָמוּךְ לְמִנְחָה, לֹא יֹאמְרוּ וִדּוּי בְּתִקּוּן חֲצוֹת[4].

יָמִים שֶׁאֵין אוֹמְרִים בָּהֶם תִּקּוּן חֲצוֹת

  1. בְּעֶרֶב שַׁבָּת וּבְעֶרֶב רֹאשׁ חֹדֶשׁ אָב (וְכָל שֶׁכֵּן בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ עַצְמוֹ), אֵין אוֹמְרִים תִּקּוּן חֲצוֹת[5].

עֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב

  1. בְּעֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב, מִנְהַג יוֹצְאֵי לוּב תּוּנֶס וְגֶ'רְבָּא שֶׁלֹּא לוֹמַר תִּקּוּן חֲצוֹת, וְהַמִּנְהָג בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לוֹמַר, וְכֵן עִקָּר[6]. וּבְתִקּוּן חֲצוֹת שֶׁל עֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב אוֹמְרִים וִדּוּי אֲבָל בְּמִנְחָה אֵין אוֹמְרִים[7].

לדיני תיקון חצות לחץ כאן

 

 

שְׁלֵמוּת הַלֵּב

כְּשֶׁאוֹמֵר תִּקּוּן חֲצוֹת יְעוֹרֵר עַצְמוֹ לְאָמְרוֹ בִּבְכִיָּה וְהַכְנָעָה, כִּי כָּל הָעוֹלָמוֹת מִצְטַעֲרִים בְּחֻרְבַּן הַבַּיִת. וּבַעֲווֹנוֹת הָרַבִּים כָּל דּוֹר שֶׁלֹּא נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו כְּאִלּוּ נֶחֱרַב בְּיָמָיו. וְאִם יִתְבּוֹנֵן בָּזֶה יִקְרַע סְגֹר לְבָבוֹ[8]. וְיָשִׂים לִבּוֹ לְהָבִין מַה שֶּׁאוֹמֵר, וְיוֹסִיף יָגוֹן וַאֲנָחָה. וְיִתֵּן אֶל לִבּוֹ גָּלוּת הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ, וּבִפְרָט גָּלוּת הַשְּׁכִינָה אֲשֶׁר הִיא שׁוֹכֶנֶת בֶּעָפָר, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרָה הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה לְמָרָן זַ”ל: זֶה כַּמָּה שָׁנִים נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשִׁי, וְאֵין מְנַחֵם לִי, וַאֲנִי מֻשְׁלֶכֶת בֶּעָפָר חוֹבֶקֶת אַשְׁפַּתּוֹת וְכוּ'. וְאִלּוּ הֱיִיתֶם מְשַׁעֲרִים אֶחָד מֵאֶלֶף אַלְפֵי אֲלָפִים וְרֹב רִבֵּי רְבָבוֹת, מֵהַצַּעַר אֲשֶׁר אֲנִי שְׁרוּיָה בּוֹ, לֹא הָיְתָה נִכְנֶסֶת שִׂמְחָה בִּלְבַבְכֶם וְלֹא שְׂחוֹק בְּפִיכֶם, בְּזָכְרְכֶם כִּי בְּסִבַּתְכֶם אֲנִי מֻשְׁלֶכֶת בֶּעָפָר וְכוּ'. ע”כ[9]. וְיִזְכֹּר כַּמָּה מִילְיוֹנֵי יְהוּדִים, אֲנָשִׁים נָשִׁים וְטַף, נִרְצְחוּ בְּמִיתוֹת אַכְזָרִיּוֹת וּמְשֻׁנּוֹת בְּגָלוּתֵנוּ הַמָּרָה, וְאַחֲרוֹן הִכְבִּיד, הַשּׁוֹאָה הָאֲיֻמָּה בעוה”ר.

 

מִנְהָגִים וְאַזְהָרוֹת בְּיָמִים אֵלּוּ

לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה בְּיָמִים אֵלּוּ

  1. טוֹב לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה בְּיָמִים אֵלּוּ שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין אֶלָּא בִּצְדָקָה כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: “צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה”[10].

לָלֶכֶת לַיָּם וְלַבְּרֵכָה

  1. מֵעִקַּר הַדִּין מֻתָּר לְהִתְרַחֵץ בְּיָמִים אֵלּוּ בַּיָּם וּבַבְּרֵכָה[11]. וּמִכָּל מָקוֹם לְמִי שֶׁרְחִיצָה זוֹ הִיא שִׂמְחָה עֲבוּרוֹ, יֵשׁ לוֹ לְהִמָּנַע מִלָּלֶכֶת מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ אָב. וֶהֱיוֹת שֶׁיָּמִים אֵלּוּ מִי”ז בְּתַמּוּז מוּעָדִים לְפֻרְעָנוּת, לָכֵן כְּדַאי לְהִמָּנַע מִלָּלֶכֶת לַיָּם וְלָצֵאת לְטִיּוּלִים מִי”ז בְּתַמּוּז. וּלְפָחוֹת יֵשׁ לְהַחְמִיר בָּזֶה בַּשָּׁבוּעַ שֶׁחָל בּוֹ תִּשְׁעָה בְּאָב[12].

שֶׁלֹּא לָלֶכֶת יְחִידִי וּבֵין חַמָּה לַצֵּל 

  1. יֵשׁ לְהִזָּהֵר בְּיָמִים אֵלֶּה שֶׁלֹּא לָלֶכֶת יְחִידִי מִתְּחִלַּת שָׁעָה רְבִיעִית (עֶשֶׂר בַּבֹּקֶר בְּעֵרֶךְ) עַד סוֹף שָׁעָה תְּשִׁיעִית (שָׁלֹשׁ אַחַר הַצָּהֳרַיִם בְּעֵרֶךְ), מִפְּנֵי “קֶטֶב מְרִירִי” שֶׁהוּא שֵׁד שֶׁשּׁוֹלֵט בַּיָּמִים הָאֵלּוּ[13]. וְכֵן יֵשׁ לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לָלֶכֶת בָּרְחוֹב בֵּין חַמָּה לַצֵּל, כְּלוֹמַר, שֶׁהוֹלֵךְ בְּדִיּוּק בַּמָּקוֹם שֶׁהוּא בֵּין מָקוֹם שֶׁל צֵל לְמָקוֹם שֶׁל שֶׁמֶשׁ[14].

לֹא לְהַכּוֹת הַתַּלְמִידִים

  1. מְלַמְּדֵי הַתִּינוֹקוֹת יִזָּהֲרוּ שֶׁלֹּא לְהַכּוֹת הַתַּלְמִידִים בְּיָמִים אֵלּוּ, כֵּיוָן שֶׁהֵם זְמַן פֻּרְעָנוּת, וְהַנָּכוֹן שֶׁלֹּא לְהַכּוֹת הַתַּלְמִידִים בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה אֶלָּא לְהַנְהִיגָם בְּנֹעַם וּבְטוּב טַעַם[15].

 

רִקּוּדִים וּשְׁמִיעַת שִׁירִים

רִקּוּדִים וּמְחוֹלוֹת

  1. אָסוּר לַעֲשׂוֹת רִקּוּדִים וּמְחוֹלוֹת בִּימֵי בֵּין הַמְּצָרִים הָחֵל מִיּוֹם י”ז בְּתַמּוּז עַד תִּשְׁעָה בְּאָב, וַאֲפִלּוּ בְּלִי כְּלֵי נְגִינָה, מִשּׁוּם שֶׁיָּמִים אֵלּוּ יְמֵי אֵבֶל לְכָל עַם יִשְׂרָאֵל בִּגְלַל הַדְּבָרִים הַקָּשִׁים שֶׁקָּרוּ בָּהֶם[16].

שְׁמִיעַת שִׁירִים

  1. אֵין לִשְׁמֹעַ שִׁירִים הַמְלֻוִּים בִּכְלֵי נְגִינָה בִּימֵי בֵּין הַמְּצָרִים, וְגַם שְׁמִיעָה בְּתַקְלִיט וְכַדּוֹמֶה אֲסוּרָה, אֲבָל שִׁירָה בַּפֶּה בִּלְבַד כְּשֶׁהִיא דֶּרֶךְ הוֹדָאָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֻתֶּרֶת[17].

בְּרִית מִילָה וְסִיּוּם מַסֶּכֶת

  1. בְּשִׂמְחַת מִצְוָה הַנַּעֲשֵׂית בִּזְמַנָּהּ, כְּגוֹן: בְּרִית מִילָה, פִּדְיוֹן הַבֵּן, בַּר מִצְוָה, וְסִיּוּם מַסֶּכֶת, מֻתָּר לִשְׁמֹעַ שִׁירִים הַמְלֻוִּים בִּכְלֵי נְגִינָה[18].

יוֹם שִׁשִּׁי לְאַחַר חֲצוֹת

  1. בְּיוֹם שִׁשִּׁי לְאַחַר חֲצוֹת יוֹם מֻתָּר לִשְׁמֹעַ שִׁירֵי קַבָּלַת שַׁבָּת וְכַדּוֹמֶה עִם כְּלֵי נְגִינָה, מִשּׁוּם שֶׁכְּבָר מִתְנוֹצֶצֶת קְדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת, וּמִשּׁוּם כָּךְ גַּם אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן[19]. וּבְעֶרֶב שַׁבַּת חֲזוֹן יֵשׁ לִמָּנַע מִלִּשְׁמֹעַ שִׁירִים גַּם לְאַחַר חֲצוֹת הַיּוֹם[20].   

 

בִּרְכַּת “שֶׁהֶחֱיָנוּ”

בִּרְכַּת “שֶׁהֶחֱיָנוּ”

  1. נוֹהֲגִים שֶׁלֹּא לְבָרֵךְ “שֶׁהֶחֱיָנוּ” בִּימֵי בֵּין הַמְּצָרִים, מִשּׁוּם שֶׁיָּמִים אֵלּוּ הֵם יְמֵי פֻּרְעָנוּת וְאֵיךְ נֹאמַר עֲלֵיהֶם “שֶׁהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה”. וְלָכֵן יֵשׁ לְהִמָּנַע מֵאֲכִילַת פְּרִי חָדָשׁ, וּמִלְּבִישַׁת בֶּגֶד חָדָשׁ בְּיָמִים אֵלּוּ[21]

חוֹלֶה מְעֻבֶּרֶת וְקָטָן

  1. חוֹלֶה, וְכֵן אִשָּׁה הָרָה שֶׁרָאֲתָה פְּרִי מְסֻיָּם וּמִשְׁתּוֹקֶקֶת לְאָכְלוֹ, מֻתָּרִים לֶאֱכֹל פְּרִי חָדָשׁ וּלְבָרֵךְ “שֶׁהֶחֱיָנוּ”[22]. וְכֵן מֻתָּר לָתֵת פְּרִי חָדָשׁ לְקָטָן וְיָכוֹל לְבָרֵךְ עָלָיו “שֶׁהֶחֱיָנוּ”[23].

בַּשַּׁבָּתוֹת שֶׁבְּבֵין הַמְּצָרִים

  1. לְדַעַת מָרָן הַגְּרַ”ע יוֹסֵף זָצָ”ל אֶפְשָׁר לְבָרֵךְ “שֶׁהֶחֱיָנוּ” עַל פְּרִי חָדָשׁ וְכַדּוֹמֶה בַּשַּׁבָּתוֹת שֶׁבְּבֵין הַמְּצָרִים[24]. וּלְדַעַת מָרָן רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה שְׁלִיטָ”א רָאוּי לְהִמָּנַע מִלְּבָרֵךְ “שֶׁהֶחֱיָנוּ” בַּשַּׁבָּתוֹת שֶׁבְּבֵין הַמְּצָרִים[25]. וּמִכָּל מָקוֹם לְכָל הַדֵּעוֹת לְאַחַר רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֵין לִלְבֹּשׁ בְּגָדִים חֲדָשִׁים אַף בְּשַׁבָּת[26].

שֶׁהֶחֱיָנוּ בִּבְרִית מִילָה וּפִדְיוֹן הַבֵּן

  1. אִם אֵרַע בְּרִית מִילָה אוֹ פִּדְיוֹן הַבֵּן בִּימֵי בֵּין הַמְּצָרִים, מְבָרְכִים “שֶׁהֶחֱיָנוּ” כִּבְכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה, כֵּיוָן שֶׁהִיא מִצְוָה בִּזְמַנָּהּ וְאִי אֶפְשָׁר לִדְחוֹת הַבְּרָכָה לְאַחַר מִכֵּן[27].  

טָעָה וּבֵרֵךְ עַל פְּרִי חָדָשׁ

  1. אִם טָעָה וּבֵרֵךְ בִּרְכַּת הַנֶּהֱנִין עַל פְּרִי, וְלִפְנֵי שֶׁטָּעַם נִזְכַּר שֶׁהוּא פְּרִי חָדָשׁ, יְבָרֵךְ “שֶׁהֶחֱיָנוּ” וְיֹאכַל מֵהַפְּרִי, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה בִּרְכָתוֹ לְבַטָּלָה[28].  

בִּרְכַּת “הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב”

  1. מֻתָּר לְבָרֵךְ בִּרְכַּת “הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב” בִּימֵי בֵּין הַמְּצָרִים[29].

 

דִּינֵי תִּשְׁעַת הַיָּמִים

מִשֶּׁנִּכְנָס אָב מְמַעֲטִים בְּשִׂמְחָה

  1. מִשֶּׁנִּכְנָס אָב מְמַעֲטִים בְּשִׂמְחָה, וְלָכֵן יִשְׂרָאֵל שֶׁיֵּשׁ לוֹ דִּין וּמִשְׁפָּט עִם נָכְרִי יִשְׁתַּדֵּל לִדְחוֹת מִשְׁפָּטוֹ עַד לְאַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב, מִפְּנֵי רֹעַ הַמַּזָּל לְיִשְׂרָאֵל בִּימֵי פֻּרְעָנוּת אֵלּוּ[30].

 

אֲכִילַת בָּשָׂר

אֲכִילַת בָּשָׂר בְּתִשְׁעַת הַיָּמִים שַׁבָּת וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ

  1. מִנְהַג יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּתִשְׁעַת הַיָּמִים שֶׁמֵּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְעַד יוֹם תִּשְׁעָה בְּאָב[31], וְהַמִּנְהָג הוּא שֶׁלֹּא אוֹכְלִים בֵּין בְּשַׂר עוֹף בֵּין בְּשַׂר בְּהֵמָה[32]. וְגַם תַּבְשִׁיל שֶׁנִּתְבַּשֵּׁל עִם בָּשָׂר, אָסוּר לְאָכְלוֹ בְּיָמִים אֵלּוּ, אַף עַל פִּי שֶׁרוֹצֶה לֶאֱכֹל רַק מֵהַתַּבְשִׁיל וְלֹא מֵהַבָּשָׂר[33].

קָטָן

  1. קָטָן שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְמִצְווֹת מֻתָּר לְהַאֲכִילוֹ בָּשָׂר בְּיָמִים אֵלּוּ, וּבִפְרָט אִם אֵינוֹ בָּרִיא כָּל כָּךְ[34]. וּמִכָּל מָקוֹם יִשְׁתַּדֵּל לָתֵת לוֹ בְּשַׂר עוֹף וְלֹא בְּשַׂר בְּהֵמָה[35]. וְקָטָן שֶׁהוּא בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, יֵשׁ לְהַחְמִיר עָלָיו שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר כְּלָל[36]

חוֹלֶה

  1. חוֹלֶה, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ סַכָּנָה מֻתָּר לֶאֱכֹל בָּשָׂר בַּשָּׁבוּעַ שֶׁחָל בּוֹ תִּשְׁעָה בְּאָב[37]. וּמִכָּל מָקוֹם עָדִיף שֶׁיֹּאכַל בְּשַׂר עוֹף וְלֹא בְּשַׂר בְּהֵמָה[38].

יוֹלֶדֶת וּמֵינֶקֶת

  1. יוֹלֶדֶת בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם לְלֵדָתָהּ, מֻתָּר לָהֶם לֶאֱכֹל בָּשָׂר בַּשָּׁבוּעַ שֶׁחָל בּוֹ תִּשְׁעָה בְּאָב[39]. וְכֵן מֵינֶקֶת שֶׁצְּרִיכָה לֶאֱכֹל בָּשָׂר, מֻתֶּרֶת לֶאֱכֹל[40].

סְעוּדוֹת שַׁבָּת וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ וּמַה שֶׁנִּשְׁאָר מֵהֶם

  1.  אַף עַל פִּי שֶׁאֲסוּרִים בַּאֲכִילַת בָּשָׂר בְּכָל תִּשְׁעַת הַיָּמִים, אֵין יוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ בִּכְלַל הָאִסּוּר וּמֻתָּר לֶאֱכֹל בָּשָׂר לִכְבוֹד סְעוּדַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ[41], וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁמֻּתָּר וּמִצְוָה לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּשַׁבָּת[42]. וּבָשָׂר הַנִּשְׁאָר מִסְּעוּדוֹת שַׁבָּת, מִי שֶׁרָגִיל בְּכָל הַשָּׁנָה לֶאֱכֹל בִּסְעוּדָה רְבִיעִית בָּשָׂר, וְרוֹצֶה לֶאֱכֹל מֵהַבָּשָׂר שֶׁנִּשְׁאַר יֵשׁ לוֹ עַל מִי שֶׁיִּסְמֹךְ[43].   

לִטְעֹם מִתַּבְשִׁילֵי בָּשָׂר בְּעֶרֶב שַׁבָּת

  1. מֻתָּר לִטְעֹם בְּעֶרֶב שַׁבָּת מִתַּבְשִׁילִים שֶׁל בָּשָׂר שֶׁמְּבַשְּׁלִים לִכְבוֹד שַׁבָּת[44].

סְעוּדַת מִצְוָה

  1. בִּסְעוּדַת מִצְוָה כְּגוֹן סְעוּדַת בַּר מִצְוָה בִּזְמַנָּהּ[45] וּסְעוּדַת בְּרִית מִילָה (אֲפִי' דְּחוּיָה) וְכַדּוֹמֶה, מֻתָּר לְכָל הַמֻּזְמָנִים לֶאֱכֹל בָּשָׂר. וַאֲבִי הַבֵּן הַמּוֹהֵל וְהַסַּנְדָּק רַשָּׁאִים לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּכָל סְעוּדוֹתֵיהֶם שֶׁבְּיוֹם זֶה. אֲבָל בִּסְעוּדַת “בְּרִית יִצְחָק” הַנֶּעֱרֶכֶת בַּלַּיְלָה שֶׁקֹּדֶם הַבְּרִית, אֵינָהּ נֶחְשֶׁבֶת סְעוּדַת מִצְוָה וְאֵין לֶאֱכֹל בָּהּ בָּשָׂר[46].

בֵּרֵךְ בְּטָעוּת עַל חֲתִיכַת בָּשָׂר

  1. מִי שֶׁבֵּרֵךְ עַל חֲתִיכָה שֶׁל בָּשָׂר, וְנִזְכַּר שֶׁבְּיָמִים אֵלּוּ אֵין לֶאֱכֹל בָּשָׂר, יִטְעַם מְעַט מִן הַבָּשָׂר כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּהְיֶה בִּרְכָתוֹ בְּרָכָה לְבַטָּלָה, וְאֵין בַּטְּעִימָה הַזֹּאת אֲכִילָה שֶׁל שִׂמְחָה וְלֹא מִעוּט בָּאֲבֵלוּת[47].   

שְׁתִיַּת יַיִן

  1. מִנְהַג רֹב הַסְּפָרַדִּים לְהָקֵל בִּשְׁתִיַּת יַיִן גַּם בַּשָּׁבוּעַ שֶׁחָל בּוֹ תִּשְׁעָה בְּאָב[48]. וּמִכָּל מָקוֹם רָאוּי לְהַחְמִיר וּלְהִמָּנַע מִשְּׁתִיַּת יַיִן בְּיָמִים אֵלּוּ מִלְּבַד בְּשַׁבָּת[49].

 

מִסְחָר

מַשָּׂא וּמַתָּן שֶׁל שִׂמְחָה

  1. בְּכָל תִּשְׁעַת הַיָּמִים יֵשׁ לְמַעֵט בְּמַשָּׂא וּמַתָּן שֶׁל שִׂמְחָה, כְּגוֹן קְנִיַּת רָהִיטִים וְתַכְשִׁיטִים לֶחָתָן וְלַכַּלָּה[50]. וּמִכָּל מָקוֹם אִם הַזְּמַן מְצֻמְצָם שֶׁיּוֹם הַנִּשּׂוּאִין הוּא מִיָּד אַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב, אוֹ שֶׁיֵּשׁ חֲשָׁשׁ שֶׁהַמּוּצָרִים יִתְיַקְּרוּ הִתְיַקְּרוּת מַשְׁמָעוּתִית, מֻתָּר לִקְנוֹתָם בְּתוֹךְ תִּשְׁעַת הַיָּמִים[51].

בַּעֲלֵי חֲנֻיּוֹת וְכַדּוֹמֶה

  1. מַשָּׂא וּמַתָּן שֶׁאָסְרוּ בְּיָמִים אֵלּוּ הוּא דַּוְקָא מַשָּׂא וּמַתָּן שֶׁל שִׂמְחָה כַּנַּ”ל, אֲבָל מַשָּׂא וּמַתָּן סְתָם כְּגוֹן בַּעֲלֵי חֲנֻיּוֹת הָרוֹצִים לִפְתֹּחַ חֲנֻיּוֹתֵיהֶם וְכַדּוֹמֶה, מֻתָּר[52].

קְנִיַּת דְּבָרִים חֲדָשִׁים

  1. נָכוֹן לְמַעֵט בְּיָמִים אֵלּוּ בִּקְנִיַּת דְּבָרִים חֲדָשִׁים שֶׁאֵין בָּהֶם צֹרֶךְ כְּדֵי לְמַעֵט בְּשִׂמְחָה, וְכָל דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ צֹרֶךְ בּוֹ דַּוְקָא בְּיָמִים אֵלּוּ יִדְחֵהוּ לַיָּמִים שֶׁלְּאַחֲרֵיהֶם.

תְּפִירַת בְּגָדִים וּקְנִיַּת נַעֲלַיִם חֲדָשׁוֹת

  1. אָסוּר לִתְפֹּר בְּגָדִים, וְכֵן אֵין לִקְנוֹת נַעֲלַיִם חֲדָשׁוֹת בְּתִשְׁעַת הַיָּמִים[53]. אֲבָל מֻתָּר לְתַקֵּן בֶּגֶד אוֹ נַעַל שֶׁנִּקְרְעוּ[54]. וּמִי שֶׁשָּׁכַח לִקְנוֹת לִפְנֵי רֹאשׁ חֹדֶשׁ נַעֲלֵי בַּד לְתִשְׁעָה בְּאָב, יָכוֹל לִקְנוֹת גַּם לְאַחַר מִכֵּן, וְטוֹב שֶׁיִּנְעָלֵם לִפְנֵי שָׁבוּעַ שֶׁחָל בּוֹ תִּשְׁעָה בְּאָב, אוֹ עַל כָּל פָּנִים לִפְנֵי תִּשְׁעָה בְּאָב[55]. וְעָדִיף שֶׁיִּתְּנֵם לְקָטָן שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן תְּחִלָּה[56].

סְפָרִים

  1. מֻתָּר לִקְנוֹת סְפָרִים חֲדָשִׁים בְּיָמִים אֵלּוּ, אַף עַל פִּי שֶׁשָּׂמֵחַ בָּהֶם, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁל מִצְוָה, מֻתָּר. וְכֵן מֻתָּר לִקְנוֹת סִפְרִיָּה לָשִׂים בָּהּ סְפָרִים[57].

מְכוֹנִית

  1. לִקְנוֹת מְכוֹנִית חֲדָשָׁה בְּיָמִים אֵלּוּ, אִם הִיא לְצֹרֶךְ פַּרְנָסָתוֹ מֻתָּר, אוּלָם אִם הִיא לְשֵׁם טִיּוּל וַהֲנָאָה יֵשׁ לְהִמָּנַע, אֶלָּא אִם כֵּן נִזְדַּמְּנָה לוֹ בִּמְחִיר זוֹל וּלְאַחַר תִּשְׁעָה בְּאָב תִּתְיַקֵּר[58].

בִּנְיָן

  1. כָּל בִּנְיָן שֶׁהוּא לְצֹרֶךְ נוֹחוּת וְהַרְחָבָה, אָסוּר לִבְנוֹתוֹ בְּתִשְׁעַת הַיָּמִים. וְכֵן אָסוּר לִצְבֹּעַ וּלְסַיֵּד אֶת הַבַּיִת מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ אָב[59].
  2. מִכָּל מָקוֹם, מִי שֶׁצָּרִיךְ לִבְנוֹת בַּיִת לִבְנֵי בֵּיתוֹ, אוֹ לְהַרְחִיב אֶת בֵּיתוֹ לְצֹרֶךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ, מֻתָּר. וְכֵן קַבְּלָנִים שֶׁבּוֹנִים בָּתִּים עַל מְנָת לְמָכְרָם מֻתָּרִים לִבְנוֹת בְּיָמִים אֵלּוּ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁבִּזְמַנֵּנוּ יֵשׁ מְצוּקָה וּמַחְסוֹר בְּדִירוֹת, אֵין זֶה נֶחְשָׁב בִּנְיָן שֶׁל הַרְוָחָה[60].

 

נִשּׂוּאִין וְשִׁדּוּכִין

נִשּׂוּאִין

  1. מִן הַדִּין אָסוּר לִשָּׂא אִשָּׁה בְּתִשְׁעַת הַיָּמִים מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ עַד תִּשְׁעָה בְּאָב, וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ עַצְמוֹ בִּכְלַל הָאִסּוּר[61]. וּמִכָּל מָקוֹם מִנְהַג רֹב הָעוֹלָם שֶׁלֹּא לִשָּׂא אִשָּׁה בְּכָל יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים מִי”ז בְּתַמּוּז וְאֵילָךְ[62].

תְּנָאִים וְאֵרוּסִין

  1. וְכֵן אֵין עוֹשִׂין סְעוּדַת תְּנָאִים וּסְעוּדַת אֵרוּסִין בְּיָמִים אֵלּוּ, וּמִכָּל מָקוֹם אִם סוֹגְרִים הַתְּנָאִים אוֹ עוֹשִׂים אֵרוּסִין בְּלֹא סְעוּדָה אֶלָּא בְּמִינֵי מְתִיקָה בִּלְבַד מֻתָּר[63].

 

שָׁבוּעַ שֶׁחָל בּוֹ תִּשְׁעָה בְּאָב

 

רְחִיצָה בְּמַיִם חַמִּים וּבְמַיִם קָרִים

  1. מִנְהַג הַסְּפָרַדִּים שֶׁלֹּא לְהִתְרַחֵץ בְּמַיִם חַמִּים בַּשָּׁבוּעַ שֶׁחָל בּוֹ תִּשְׁעָה בְּאָב[64]. אֲבָל בְּמַיִם קָרִים מֻתָּר[65]. וְאֶפְשָׁר לְעָרֵב מְעַט מַיִם חַמִּים כְּדֵי שֶׁגּוּפוֹ יוּכַל לִסְבֹּל אֶת הַמַּיִם הַקָּרִים, אֲבָל שֶׁלֹּא יִהְיוּ בְּגֶדֶר מַיִם חַמִּים וַאֲפִלּוּ לֹא פּוֹשְׁרִים[66]. וּלְצֹרֶךְ טְבִילָה בְּמִקְוֶה, מֻתָּר לִרְחֹץ בְּמַיִם חַמִּים[67].
    קְטַנִּים
  1. יְלָדִים קְטַנִּים מִגִּיל אַרְבַּע וָמַעְלָה, דִּינָם כִּגְדוֹלִים שֶׁאֲסוּרִים בִּרְחִיצָה בְּמַיִם חַמִּים. וּמִכָּל מָקוֹם אִם רוֹחֵץ אוֹתָם עַל מְנָת לְהָסִיר לִכְלוּךְ מֵהֶם, מֻתָּר[68].

יוֹלֶדֶת, מְעֻבֶּרֶת, וְחוֹלֶה

  1. יוֹלֶדֶת מֻתָּר לָהּ לְהִתְרַחֵץ גַּם בְּמַיִם חַמִּים בַּשָּׁבוּעַ שֶׁחָל בּוֹ, כֵּיוָן שֶׁאֵין זֶה רְחִיצָה שֶׁל תַּעֲנוּג. וְכֵן מְעֻבֶּרֶת בַּחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי מֻתָּר לָהּ לִרְחֹץ גַּם בְּמַיִם חַמִּין כְּדֵי לְהָקֵל מֵעָלֶיהָ צַעַר הַלֵּדָה[69]. וְכֵן חוֹלֶה מֻתָּר לוֹ לִרְחֹץ בְּחַמִּין עַל פִּי הוֹרָאַת רוֹפֵא[70].

שְׁטִיפַת מִרְצָפוֹת

  1. אֵין כָּל חֲשָׁשׁ בִּשְׁטִיפַת מִרְצְפוֹת הַבַּיִת בְּתִשְׁעַת הַיָּמִים וּבַשָּׁבוּעַ שֶׁחָל בּוֹ וּמֻתָּר לִשְׁטֹף הָרִצְפָּה בְּחָמְרֵי נִקּוּי כִּבְכָל יוֹם וְיוֹם[71].

כִּבּוּס

  1. אָסוּר לְכַבֵּס בְּגָדִים בַּשָּׁבוּעַ שֶׁחָל בּוֹ תִּשְׁעָה בְּאָב, אֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ רוֹצֶה לְלָבְשָׁם עַתָּה[72]. וְאִסּוּר כִּבּוּס הוּא גַּם כְּשֶׁמְּכַבֵּס בִּמְכוֹנַת כְּבִיסָה[73].

בִּגְדֵי קְטַנִּים

  1. אָסוּר לִגְדוֹלִים לְכַבֵּס אֶת בִּגְדֵי הַקְּטַנִּים[74], וּמִכָּל מָקוֹם תִּינוֹקוֹת שֶׁמִּתְלַכְלְכִים תָּדִיר (עַד גִּיל אַרְבַּע), הַמֵּקֵל לְכַבֵּס אֶת בִּגְדֵיהֶם יֵשׁ לוֹ עַל מַה לִּסְמֹךְ[75]. וּבִזְמַנֵּנוּ שֶׁמְּכַבְּסִים בִּמְכוֹנַת כְּבִיסָה אֶפְשָׁר לְהָקֵל לְכַבֵּס אֲפִלּוּ כַּמָּה בְּגָדִים יַחַד[76].

לְבִישַׁת בְּגָדִים מְכֻבָּסִים

  1. מִלְּבַד הָאִסּוּר לְכַבֵּס בְּיָמִים אֵלּוּ, אָסוּר גַּם לִלְבֹּשׁ בְּגָדִים מְכֻבָּסִים אֲפִלּוּ אִם נִתְכַּבְּסוּ קֹדֶם שָׁבוּעַ שֶׁחָל בּוֹ. וְכֵן אֵין לְהַצִּיעַ סְדִינִים מְכֻבָּסִים עַל הַמִּטּוֹת[77].

הַחְלָפַת בְּגָדִים בַּשָּׁבוּעַ שֶׁחָל בּוֹ

  1. וְכֵיצַד יוּכַל לְהַחְלִיף בְּגָדִים בְּתוֹךְ הַשָּׁבוּעַ שֶׁחָל בּוֹ? קֹדֶם שָׁבוּעַ שֶׁחָל בּוֹ תִּשְׁעָה בְּאָב יִבְחַר כַּמָּה בְּגָדִים שֶׁרוֹצֶה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בַּיָּמִים הַבָּאִים עַד תִּשְׁעָה בְּאָב, וְיִלְבַּשׁ כָּל אֶחָד מֵהֶם עָלָיו כַּמָּה זְמַן וְיִפְשֹׁט אוֹתָם, וְעַל יְדֵי כָּךְ אֵינָם נֶחְשָׁבִים לִבְגָדִים מְכֻבָּסִים אֶלָּא מְשֻׁמָּשִׁים[78]. וּכְשֶׁהַזְּמַן מְצֻמְצָם, יוּכַל לִלְבֹּשׁ בְּבַת אַחַת שְׁתֵּי גּוּפִיּוֹת וּשְׁתֵּי חֻלְצוֹת וְכַדּוֹמֶה[79].

הֲכָנַת בְּגָדִים בְּשַׁבָּת

  1. אִם שָׁכַח וְלֹא הֵכִין בְּגָדִים לַשָּׁבוּעַ שֶׁחָל בּוֹ וְנִזְכַּר רַק בְּשַׁבָּת, יוּכַל לְהַחְלִיף בְּגָדָיו אַף בְּשַׁבָּת, בְּאֹפֶן זֶה: בְּעֶרֶב שַׁבָּת יִלְבַּשׁ בְּגָדִים מְכֻבָּסִים וּמְגֹהָצִים לִכְבוֹד שַׁבַּת קֹדֶשׁ. וּלְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר יוֹם הַשַּׁבָּת לֹא יַחֲזֹר לְלָבְשָׁם, אֶלָּא יִקַּח בְּגָדִים אֲחֵרִים מְכֻבָּסִים וּמְגֹהָצִים. וְהַבְּגָדִים שֶׁלָּבַשׁ בְּלֵיל שַׁבָּת יַנִּיחֵם לְמִשְׁמֶרֶת, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מַה לְהַחֲלִיף בִּימוֹת הַחֹל. וְאִם יֵשׁ לוֹ צֹרֶךְ בְּיוֹתֵר בְּגָדִים מְכֻבָּסִים, יִפְשֹׁט אֶת הַבְּגָדִים שֶׁלָּבַשׁ בַּבֹּקֶר, וְיֵלֵךְ לִישֹׁן מְעַט שְׁנַת צָהֳרַיִם בְּיוֹם שַׁבָּת, וּכְשֶׁיָּקוּם יִלְבַּשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים מְכֻבָּסִים וְיֵלֵךְ לְהִתְפַּלֵּל בָּהֶם מִנְחָה שֶׁל שַׁבָּת, וְיִשָּׁאֵר בָּהֶם עַד צֵאת הַשַּׁבָּת[80].

שָׁכַח לְהָכִין בְּגָדִים

  1. אִם שָׁכַח לְהָכִין בְּגָדִים לַשָּׁבוּעַ שֶׁחָל בּוֹ בִּכְלָל, יָכוֹל לָשִׂים הַבְּגָדִים תַּחַת הַכָּרִית בַּזְּמַן שֶׁיָּשֵׁן וְדָבָר זֶה נֶחְשָׁב שֶׁנַּעֲשָׂה בָּהֶם שִׁמּוּשׁ וְאֵינָם מְכֻבָּסִים[81].

מִתְאָרֵחַ בְּבֵית מָלוֹן

  1. הַמִּתְאָרֵחַ בְּבֵית מָלוֹן וְרוֹאֶה שֶׁהַכִּסּוּיִים שָׁם מְכֻבָּסִים, יַנִּיחֵם עַל הָאָרֶץ וְיִדְרֹךְ עֲלֵיהֶם, וּבְכָךְ חֲשׁוּבִים כִּמְשֻׁמָּשִׁים[82].

טַלִּית

  1. טַלִּית קָטָן אוֹ טַלִּית גָּדוֹל מְכֻבָּסִים, אע”פ שֶׁלֹּא לְבָשָׁם לִפְנֵי כֵן, אִם אֵין לוֹ טַלִּית אַחֶרֶת, יָכוֹל לְלָבְשָׁם, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְבַטֵּל הַמִּצְוָה[83].
  2.  
  3. גִּהוּץ דִּינוֹ כְּכִבּוּס, וְאָסוּר מִן הַדִּין לְגַהֵץ בַּשָּׁבוּעַ שֶׁחָל בּוֹ תִּשְׁעָה בְּאָב[84]

כִּבּוּס וּבְגָדִים מְכֻבָּסִים כְּשֶׁתִּשְׁעָה בְּאָב דָּחוּי

  1. כְּשֶׁחָל תִּשְׁעָה בְּאָב בְּשַׁבָּת וְנִדְחֶה לְיוֹם רִאשׁוֹן, מֻתָּר לְכַבֵּס וְלִלְבֹּשׁ בְּגָדִים מְכֻבָּסִים בֵּין בַּשָּׁבוּעַ שֶׁקֹּדֶם תִּשְׁעָה בְּאָב בֵּין בַּשָּׁבוּעַ שֶׁלְּאַחֲרָיו[85].

 

תִּסְפֹּרֶת

תִּסְפֹּרֶת

  1. אָסְרוּ חֲזַ”ל לְהִסְתַּפֵּר וּלְגַלֵּחַ בֵּין שְׂעַר רֹאשׁוֹ בֵּין זְקָנוֹ בַּשָּׁבוּעַ שֶׁחָל בּוֹ תִּשְׁעָה בְּאָב[86]. וּמִנְהַג יוֹצְאֵי גֶּ'רְבָּא שֶׁלֹּא לְהִסְתַּפֵּר וּלְהִתְגַּלֵּחַ הָחֵל מִי”ז בְּתַמּוּז, וְכֵן נָהַג רַבֵּנוּ הָאֲרִ”י[87]. וְכֵן נָכוֹן לְהוֹרוֹת לָרַבִּים, שֶׁלֹּא יָקֵלּוּ לְהִסְתַּפֵּר כְּלָל בְּבֵין הַמְּצָרִים. וְלִפְעָמִים כְּשֶׁחָל תִּשְׁעָה בְּאָב בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת נִכְנָסִים לְלֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב מְגֻלָּחִים לְמִשְׁעִי כְּמוֹ חֲתָנִים, וְנַעֲשׂוּ יְמֵי הָעֹמֶר חֲמוּרִים יוֹתֵר מִיָּמִים אֵלּוּ[88]. וּמִכָּל מָקוֹם שָׂפָם שֶׁמַּפְרִיעַ לוֹ בַּאֲכִילָתוֹ מֻתָּר לְסַפְּרוֹ[89].

לְסַפֵּר מִישֶׁהוּ אַחֵר

  1. וְלֹא רַק לְהִסְתַּפֵּר אָסוּר, אֶלָּא גַּם לְסַפֵּר אֲחֵרִים אָסוּר. וְכֵן אָסוּר לַגְּדוֹלִים לְסַפֵּר אֶת הַקְּטַנִּים בְּיָמִים אֵלּוּ[90].

גְּזִיזַת צִפָּרְנַיִם

  1. יֵשׁ מַתִּירִים לִגְזֹז צִפָּרְנַיִם גַּם בַּשָּׁבוּעַ שֶׁחָל בּוֹ תִּשְׁעָה בְּאָב[91], וְיֵשׁ מַחְמִירִים, וְכֵן הַמִּנְהָג[92]. וּמִכָּל מָקוֹם לְכָל הַדֵּעוֹת אִם צִפָּרְנָיו גְּדוֹלוֹת עַד שֶׁעוֹדְפוֹת עַל הַבָּשָׂר מֻתָּר וְצָרִיךְ לְגָזְזָם גַּם בַּשָּׁבוּעַ שֶׁחָל בּוֹ תִּשְׁעָה בְּאָב[93].

 


 

[1] מדרש איכה על הפסוק הנ”ל.

[2] חזו”ע (עמ' קכ”ה).

[3] כה”ח (סי' תקנ”א אות רכ”א), וחזו”ע (עמ' קכ”ח). וגם אָבֵל יכול לומר תיקון חצות זה (אור תורה תשנ”ו סי' ק”ל משם מרן ראש הישיבה שליט”א).

[4] בא”ח (פרשת וישלח אות י”ג). ע”ש.

[5] כה”ח (סי' תקנ”א אות רכ”ג).

[6] עיין בכה”ח (סי' תקנ”א אות רכ”ג), וברית כהונה (מע' ב' אות י”א).

[7] כן הורה מרן ראש הישיבה שליט”א.

[8] מורה באצבע (אות רכ”ט).

[9] הובא בשל”ה (ריש מסכת שבועות).

[10] וכשיתן צדקה בימים אלו, יתכוין גם לעילוי שכינת עוזנו, כי בפשענו שולחה אמנו רבות בשנים! אוי לנו, אהה עלינו, ויתעורר מאוד לשוב בתשובה, ויזכור כי מאנה להנחם!. מורה באצבע (אות רל”א).

[11] חזו”ע (עמ' רל”ח).

[12] עלון בית נאמן (מס' 24 אות ט”ו).

[13] גמרא פסחים (קי”א ע”ב).  ש”ע (סי' תקנ”א סי”ח). ובחזו”ע (עמ' קכ”ו) העיר דלפי דברי הגמרא יש להזהר בזה מא' בתמוז. ע”ש.  

[14] משנ”ב (סי' תקנ”א ס”ק ק”ב).

[15] ש”ע (סי' תקנ”א סי”ח), עלון בית נאמן (מס' 121 אות כ”א).

[16] בא”ח (פרשת דברים אות ה'), וחזו”ע (עמ' קמ”ט).

[17] חזו”ע (עמ' קנ”א).

[18] חזו”ע (שם). והוא הדין שמותר לשמוע שירים בכלי זמר בשמחת נישואין לנוהגים לעשות נישואין בימים אלו כמו שיבואר להלן (שם). אבל בסעודת “ברית יצחק” שעושים בליל המילה אסור לשמוע שירים (שם עמ' קנ”ד בהערה).

[19] שו”ת מקור נאמן (ח”א סי' תק”ג). ומכל מקום במוצאי שבת אין להתיר לשמוע שירים. (שם).

[20] שו”ת מקור נאמן (ח”ב סי' תע”ד).

[21] ש”ע ומשנ”ב (סי' תקנ”א סי”ז). ונכון להחמיר בזה ולא לברך שהחיינו עד ליל י”א באב. חזו”ע (עמ' קכ”ט) משם הרב חיד”א.

[22] חזו”ע (עמ' קל”ח), ועלון בית נאמן (מס' 21 אות ו').

[23] חזו”ע (עמ' קל”ט בהערה).

[24] חזו”ע (עמ' קכ”ט).

[25] עלון בית נאמן (מס' 21 אות ה'). ע”ש. וכן נראה דעת מרן בש”ע (סי' תקנ”א סי”ז), וכן היא דעת רבנו האר”י והרב חיד”א ועוד. וכשיש לו צער או עוגמת נפש אפשר להקל.

[26] ש”ע ומשנ”ב (סי' תקנ”א ס”ו).

[27] ש”ע (סי' תקנ”א סי”ז).

[28] חזו”ע עמ' קל”ח בהערה).

[29] כן הורה מרן ראש הישיבה שליט”א. ודיני ברכת הטוב והמטיב עיין בש”ע (סי' קע”ה) ובאחרונים שם.

[30] תענית (כ”ט ע”ב), ש”ע (סי' תקנ”א ס”א).

[31] והנכון שלא לאכול בשר גם במוצאי התענית, וכן נהג הגה”ק איש מצליח זצ”ל. עלון בית נאמן (מס' 121 אות י”ט).

[32] ש”ע (סי' תקנ”א סע' ט, י, י”א).

[33] כה”ח (סי' תקנ”א אות קמ”ב), וחזו”ע (עמ' קע”ב).

[34] חזו”ע (עמ' ק”צ).

[35] עלון בית נאמן (מס' 73 אות כ”ו).

[36] חזו”ע (שם).

[37] חזו”ע (עמ' קצ”ג).

[38] עלון בית נאמן (מס' 121 אות י”ח).

[39] חזו”ע (עמ' קצ”ג).

[40] משנ”ב (סי' תקנ”א ס”ק ס”ד), ואפילו בשר בהמה.

[41] הרב חיד”א במורה באצבע (אות רל”ג), חזו”ע (עמ' קס”ט), עלון בית נאמן (מס' 73 אות כ”ה).

[42] ש”ע (סי' תקנ”ב ס”י).

[43] חזו”ע (עמ' קע”ז), ועלון בית נאמן (מס' 24 אות ב').

[44] חזו”ע (עמ' קע”ה).

[45] חזו”ע (עמ' ר').

[46] רמ”א (סי' תקנ”א ס”י), וחזו”ע (עמ' קצ”ו-קצ”ח).

[47] חזו”ע (עמ' קפ”ח).

[48] כה”ח (סי' תקנ”א אות קכ”ו), וחזו”ע (עמ' קע”ד).

[49] עלון בית נאמן (מס' 73 אות ל').

[50] ש”ע (סי' תקנ”א ס”ב), ומשנ”ב (ס”ק י”א).

[51] בא”ח (פ' דברים אות ב').

[52] עי' ש”ע (סי' תקנ”ד סכ”ב), ובמשנ”ב ושעה”צ (סי' תקנ”א ס”ק י”א). וכ”כ בבא”ח (שם).

[53] ש”ע (סי' תקנ”א ס”ז).

[54] כה”ח (שם אות ק”ז).

[55] כה”ח (שם אות צ”ו).

[56] כן הורה מרן הגה”ק “איש מצליח” זצוק”ל, וכן עשו בישיבת “כסא רחמים” בתונס על פיו.

[57] חזו”ע (עמ' קס”ח בהערה).

[58] חזו”ע (עמ' קס”ז).

[59] ש”ע (סי' תקנ”א ס”ב). ומכל מקום מותר לצייר וליפות בנין של בית הכנסת כיון שיש בזה מצות “זה אלי ואנוהו”. חזו”ע (עמ' קס”ז).

[60] חזו”ע (עמ' קס”ז, קס”ט). וכל שכן אם התחילו לבנות הבניינים ההם קודם ראש חודש אב שרשאים לגמור. (שם).

[61] ש”ע (סי' תקנ”א ס”ב), וחזו”ע (עמ' ק”מ). 

[62] רמ”א וכה”ח (שם), בא”ח (פ' דברים אות ד'), ברית כהונה (מע' ב' אות י”ג). ואם יש חשש שיגיעו לידי עבירה חס ושלום, ודאי שיכולים להנשא עד ראש חודש אב כדעת מרן הש”ע. שו”ת יבי”א (ח”ו חאו”ח סי' מ”ג).  

[63] ש”ע (סי' תקנ”א ס”ב). ונישואין אף בלא סעודה אסור. כה”ח (שם אות ל”ד). 

[64] ש”ע (סי' תקנ”א סט”ז). ומנהג יוצאי תונס וג'רבא שלא להתרחץ במים חמים מר”ח אב, ונראה שיום ר”ח עצמו אינו בכלל האיסור, כמבואר בדיני כיבוס ואכילת בשר. עיין בש”ע (שם).

[65] חזו”ע (עמ' רל”ח).

[66] מרן ראש הישיבה שליט”א, הובא בהגהות אי”מ על המשנ”ב (שם).

[67] רמ”א (שם), וכה”ח (שם אות קצ”ג).

[68] חזו”ע (עמ' רמ”ה בהערה).

[69] חזו”ע (עמ' רמ”ו).

[70] כן השיב מרן ראש הישיבה שליט”א.

[71] חזו”ע (עמ' רמ”ח).

[72] ש”ע (סי' תקנ”א ס”ג). ולא רק בגדים אסור, אלא הוא הדין מגבות הידים ומפות השלחן. (שם).

[73] כיון שהטעם כאן הוא משום שנראה שמסיח דעת מן האבלות, וזה שייך גם כשמכבס במכונת כביסה. (עי' משנ”ב סי' תקנ”א ס”ק כ”א).

 [74]ש”ע (סי' תקנ”א סי”ד).

[75] רמ”א והגהות אי”מ (שם), ובא”ח (פ' דברים ה”ו).

[76] חזו”ע (עמ' רכ”ו ובהערות שם).

[77] ש”ע (שם).

[78] בא”ח (פ' דברים ה”ו).

[79] מרן ראש הישיבה שליט”א.

[80] בא”ח (פ' דברים ה”ו).

[81] עלון בית נאמן (מס' 24 אות י”ד).

[82] חזו”ע (עמ' רל”ב בהערה).

[83] שו”ת רב פעלים (ח”ד סי' כ”ט).

[84] עיין ב”י (סי' תקנ”א ד”ה גיהוץ), ובש”ע (שם ס”ג). וע”ע בחזו”ע (עמ' רל”ח), ובעלון בית נאמן (מס' 74 אות ל”א).

[85] ש”ע (סי' תקנ”א ס”ד). והנוהגים להחמיר בכל תשעת הימים, יש להחמיר כבכל שנה. משנ”ב (שם ס”ק ל”ח).

[86] ש”ע (סי' תקנ”א ס”ג).

[87] כה”ח (סי' תקנ”א אות פ'), וברית כהונה (מע' ב' אות י”ב).

[88] עלון בית נאמן (מס' 21 או' ז-ח).

[89] ש”ע (סי' תקנ”א סי”ג). ופשוט שמותר לסרק שיער ראשו או זקנו. חזו”ע (עמ' רט”ז).

[90] ש”ע (סי' תקנ”א סי”ד).

[91] חזו”ע (עמ' רכ”ז).

[92] בא”ח (פ' דברים אות י”ג), וכ”כ מרן ראש הישיבה שליט”א בסידור לתשעה באב. ובערב שבת חזון לכבוד שבת מותר, אף אם חל תשעה באב בשבת. בא”ח (שם), וכה”ח (סי' תקנ”א אות מ”ח). ואשה לצורך טבילה, פשוט שמותרת לגזוז ציפרניה גם בשבוע שחל בו. משנ”ב (סי' תקנ”א סק”כ).

[93] בא”ח וחזו”ע (שם). והבא”ח (שם) מתיר לגזוז צפורניו בצנעה אפילו ביום תשעה באב עצמו אם הן עודפות על הבשר. ויש חולקים.

 

 

 

לעוד מאמרים של מערכת האתר
למאמר הבא
למאמר הקודם

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מערכת האתר

329
20
78

מאמרים חדשים

שים לב! השימוש באינטרנט מסוכן לרוחניות שלך ושל משפחתך, אם בכל זאת אתה חייב להשתמש בו, יש להתחבר רק דרך ספק אינטרנט כשר וברמת השמירה הגבוהה. והשם יעזור שלא ניכשל.
0
×
ArabicEnglishFrenchHebrew
דילוג לתוכן