בית של תורה או תורה בלי בית
בעקבות הצפת בעיית האקדמיה לנשים על ידי גדולי ישראל, נדמה לפעמים שאנו הולכים סחור סחור, אבל מפספסים את הנקודה הבעייתית. אולי הגיע הזמן לעצור ולשאול את עצמנו: האם אין הצר שווה בנזק המלך?! האם בשביל שהבעל ילמד בכולל – הכל נהפך להיות מותר?!
אברכי משי שולחים את רעייתם בת הסמינר הצנועה והחסודה לעשות קריירה באקדמיה. בשביל מה? כדי שיהיה להם מה שנקרא 'בית של תורה', ולבסוף מוצאים עצמם בלי תורה, ולפעמים גם בלי בית…
מי התיר לו לאותו אברך, למען המטרה המקודשת ללמוד תורה כל היום, להפקיר את כל הנכסים הרוחניים של ביתו: צניעות, שלום בית, הגמוניה על הממון הביתי (בעל המאה הוא בעל הדעה), חינוך ילדים, חורבן האימהיות, הרס ההיררכיה בבית, אמונה תמימה, ועוד אין ספור רעות חולות?!
פלא שרואים פער רוחני אדיר בין אברכים לבין נשותיהם הקרייריסטיות וההייטקיסטיות?!
אברכי משי שולחים את רעייתם בת הסמינר הצנועה והחסודה לעשות קריירה באקדמיה. בשביל מה? כדי שיהיה להם מה שנקרא 'בית של תורה', ולבסוף מוצאים עצמם בלי תורה, ולפעמים גם בלי בית…
מי התיר לו לאותו אברך, למען המטרה המקודשת ללמוד תורה כל היום, להפקיר את כל הנכסים הרוחניים של ביתו: צניעות, שלום בית, הגמוניה על הממון הביתי (בעל המאה הוא בעל הדעה), חינוך ילדים, חורבן האימהיות, הרס ההיררכיה בבית, אמונה תמימה, ועוד אין ספור רעות חולות?!
פלא שרואים פער רוחני אדיר בין אברכים לבין נשותיהם הקרייריסטיות וההייטקיסטיות?!
ומה עם מה שאמר הגאון הרב שך זצ”ל שעדיף לסגור את כל הכוללים אם נשות האברכים הולכות בחוסר צניעות?!
מי התיר לאותו אברך להפוך את הטבע כפרעה במצרים, ולהטיל על רעייתו את הקללה שלו “בזיעת אפיך תאכל לחם”? לא די לה בקללה “בעצב תלדי בנים”?!
איזה רב הוא שאל לפני ששלח את רעייתו לעבוד עם גברים, כדי שהוד קדושתו יוכל לשבת וללמוד?! שיסביר לי בבקשה, מה ההבדל בין זה לבין ה'יהרג ואל יעבור' שהחזון איש אמר על שירות לאומי לבנות?!
מה היה לנו? איבדנו את כל הפרופורציות? האם שכחנו שהמטרה אינה מקדשת את כל האמצעים?
פלא שלא רואים ברכה בכסף?! כנראה שעל כך כיוונו חז”ל באומרם “המצפה לשכר אשתו, אינו רואה סימן ברכה לעולם” (פסחים דף נ' ע”ב).
תגובות