הלכה יומית (שני) – א. ברכת הפירות. ב. הברכה על “חבושים”

על הפירות מברכים “בורא פרי העץ” או “בורא פרי האדמה”. פרי שאינו נאכל כמות שהוא רק בדוחק ונאכל מבושל טוב – ברכתו כשהוא חי שהכל, וכשהוא מבושל בורא פרי העץ או בורא פרי האדמה.

התוספות כותבים שהחבושים “ספרג’ל” ברכתם שהכל, כי אינם נאכלים חיים. אבל כף החיים כותב שבימינו הם נאכלים חיים. ובמיוחד אלה שבאים מחוץ לארץ, שהם ממש נאכלים חיים יפה מאד. אלה שבארץ לא כ”כ מחזיקים מעמד (אני לא יודע למה), אבל אלה שמביאים מחוץ לארץ טובים מאד.

דרך אגב, גם אדם שסובל משלשולים יאכל חבושים. תמיד הרב עובדיה היה אומר על זה, שחבושים טובים נגד שלשול. ויש שלושה פירות טובים לדבר הזה: רימונים מספר אחד, חבושים מספר שתים, ותפוחים מספר שלוש. והרמב”ם מביא אותם בשתי מלים בהלכות דעות (פרק ד’).

לכן היום ברכתם של החבושים, אם נאכלים כמות שהם חיים, בורא פרי העץ, בין חיים ובין מבושלים. הירושלמי אומר שחבושים נקראים “פרישים”, כי הם פרושים בקדרה, דהיינו לא אוכלים אותם עד שישים אותם בקדרה, כלומר עד שיבשלו אותם. אבל כף החיים אומר שבימינו נאכלים גם כשהם חיים. וככה נהגנו בחוץ לארץ, לברך על חבושים בין חיים בין מבושלים – בורא פרי העץ.

לקבלת ההלכה מדי יום בוואצאפ 👉