הלכה יומית (שלישי) -כוונת רש”י בלי הגהה.

יש דיבור רש”י אחד בפרשה, שהמדפיסים עשו בו הגהה, וההגהה לא נכונה. גם הרב דבליצקי כתב: מי הוא בעל ההגהה הזאת? תודיעו לנו מי הוא, ונדע מה לעשות לו… (כתב פעם איזה ביטוי כזה ב”אור תורה”).

מה ההגהה? רש”י כתב ככה: “ולאביו שלח כזאת” – כחשבון הזה. ומה הוא החשבון? עשרה חמורים וגו’. מה רוצה רש”י? היה כתוב הגהה בשם הגאון מהר”ל (ויש אומרים בשם הגאון מהרש”ל. אבל לא נמצא במהרש”ל ולא נמצא במהר”ל. אולי בעל ההגהה רבו קראו לו רבי לייב, וזה “הגאון מהר”ל” – רבי לייב), שכוונת רש”י שיעקב לא קיבל לא עשרה חמורים ולא עשר אתונות, רק משא עשרה חמורים ומשא עשר אתונות, “כחשבון הזה” – כמו החשבון הזה, כמו המשא הזה. אבל זו טעות, קודם כל הפסוק אומר “עשרה חמורים ועשר אתונות”, ואם לא שלח חמורים ולא אתונות אז היה אומר משא חמשה עשר חמורים או משא עשרים ואחד חמורים, למה חלק משערים אותו בחמורים וחלק משערים אותו באתונות?! וחוץ מזה אם רש”י התכוין לזה, היה צריך לומר עשרה חמורים – “משא עשרה חמורים”. לכן לא ככה.

אלא רש”י התכוין שכל פעם שכתוב בתורה “כזאת” פירושה כזאת כמו שנאמר למעלה, וכמו שאמר מנוח לאשתו “וכעת לא השמענו כזאת” – לא השמיענו דבר כזה, עכשיו אנחנו רואים שיש סימן של הריון וזה סימן טוב. אבל פה “כזאת” לא חוזר על מה שכתוב לפני כן, כי לפני כן כתוב “שלוש מאות כסף וחמש חליפות שמלות”, וממשיך “ולאביו שלח כזאת”, מה שלח לו? גם שלוש מאות כסף וחמש חליפות? הוא לא יודע את מדת אביו ולא מכיר אותו. אלא “כזאת” – כחשבון הזה שנזכר אחר כך, ומהו החשבון? עשרה חמורים. זה הפשט של רש”י.

לכן הדיבור הזה של ההגהה, צריך להשמיט אותו. ועוד כמה דיבורים כאלה באמצע רש”י, מ”גדולי המפרשים וחשוביהם ואדמוריה”ם” וכו’, דברים בטלים ומבוטלים. מה הפשט ברש”י? שכחנו! לכן זה שמלמד רש”י כל שבוע בישיבה [כוונת הרב למשפחת דרעי שמלמדים רש”י על הפרשה בישיבה], שיאמר להם שזה הפירוש האמיתי.

לקבלת ההלכה מדי יום בוואצאפ 👉