הלכה יומית (שישי) – מי ראוי להנהיג את הציבור?
מרן ראש הישיבה
בפרשת השבוע: “וידבר משה אל ה’ לאמר, יפקוד ה’ אלקי הרוחות לכל בשר איש על העדה”. הפסוק הזה פירש אותו הרב עובדיה ע”ה, כשנתמנה לראשון לציון, פעמיים או שלוש. פעם אחת בבית הכנסת בית רחמים, והשניה ב”משהד” (ופעם שלישית שכחתי). ואמר כך: משה רבנו חשב “איש על העדה” זה יכול להיות פינחס, כי פינחס “השיב את חמתי” “הנני נותן לו את בריתי שלום”. אבל אמר לו הקב”ה: פינחס קפדן וקנאי מדי.
ויותר מאוחר כתוב בגמרא “אבא אליהו קפדן הוה”. אחד מחכמי התלמוד רבי יוסי, דרש ברבים ואמר “אבא אליהו קפדן הוה” – אליהו הנביא היה קפדן. אז היה רגיל לבוא אצלו אליהו הנביא, ושלושה ימים לא בא אליו. כשבא שאל אותו: למה לא באת? אמר לו: כי אמרת עלי שאני קפדן, אני קפדן? אמר לו: הנה עובדה שאתה קפדן, שלושה ימים לא באת אלי…
אליהו ופינחס זה אותו דבר, “קנא קנאתי”, “בקנאו את קנאתי”. לכן אמר לו ה’ למשה: זה לא מתאים להנהיג ציבור, ציבור צריך אחד שמבין אותם, “אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם”, ואח”כ “איש אשר רוח בו” – שיודע להלוך נגד רוחו של כל אחד ואחד.
הרב עובדיה היה מסוגל לדבר עם כל אחד ואחד, לפי שכלו, ולפי הטבע שלו. צריך ללמוד את המדה הנפלאה הזאת. היה חכם אחד שבא אליו גביר ואמר לו: תבחר לנו רב לקהילה שלנו. אמר לו: הנה הבחור הזה מתאים. אח”כ בא בחור אחר ואמר לרב: אני בקי יותר ממנו, אני בקי בארבעה טורים. אמר לו הרב: הוא בקי בטור החמישי. הבחור התפלא: וכי יש טור חמישי?! אין טור חמישי. אמר לו: טור חמישי זה “שערי דמעה לא ננעלו”. אמר לו: הוא יודע לבכות? אמר לו: לא, דמעה ראשי תיבות “דעתו מעורבת עם הבריות”.