הלכה יומית (רביעי) – א. שבעת המינים וחביב מה קודם? ב. לברך על הטוב ביותר.

בן איש חי (ש”א פרשת מטות ה”ב): יש אומרים שאם יש פרי שאינו ממין שבעה וחביב עליו יותר, מקדימו אפילו למין שבעה – זו דעת הרמב”ם שלא הולך אחרי מין שבעה, אלא כאשר כולם באותה דרגה, אבל אם אדם אוהב פרי מיוחד למשל אלה שמביאים מדרום אפריקה “ליצ’י” וכל מיני שמות כאלה, אז יכול להקדים אותם אפילו לענבים. וכך נוהגים המרוקאים פעם אחת בשנה, בליל ראש השנה מברכים קודם כל על תפוחים. יש להם תמרים ותמרים קודמים, אבל תפוח חביב יותר. למה חביב? כי יש בו כוונה ע”פ הקבלה. כך הרב חפוטא אומר, שהתפוח יש בו חביבות ולכן מקדימים אותו לפני התמרים שאומרים “יתמו אויבינו”, כי התפוחים קודמים להם. למה? בגלל דעת הרמב”ם. אבל כל העולם לא ככה, אלא נוהגים ע”פ מרן שהולכים אחרי שבעת המינים, ולא כל אחד יאמר: זה חביב וזה חביב וזה חביב, כי אין לדבר סוף, אלא יש לנו שבעת המינים.

אבל מתי מקדימים? אם זה פרי שלם, אבל אם זה פרי שעוד לא נגמר כמו זתים קטנים שכובשים אותם במלח או בחומץ ועדיין לא נגמר פריים, אין להם זכות קדימה לפני ענבים למשל, אלא תקח את הפרי הגמור והחשוב. ואם יש לך כמה פירות מאותו סוג, אחד שלם ואחד חצי ואחד חתוך ואחד יפה, תקח את היפה ותברך על הדבר היפה ביותר.

הרמב”ם אומר שכל דבר טוב זה בשביל הקב”ה, שנאמר כל חלב לה’, “חלב” פירושו מובחר, כל דבר מובחר – לה’. ראינו את זה בקין והבל עוד משחרית הבריאה, קין הביא מפרי האדמה והבל הביא מבכורות צאנו ומחלביהן, לא כתוב מן הצאן אלא מבכורות צאנו ומחלביהן, דהיינו מהמובחר. ולכן כתוב “וישע ה’ אל הבל ואל מנחתו ואל קין ואל מנחתו לא שעה”. כל אחד ידע שדבר שאתה מברך עליו יהיה הטוב ביותר מעל השלחן.

לקבלת ההלכה מדי יום בוואצאפ 👉