הלכה יומית (ראשון) – א. תפלין במנחה. ב. מעוברת ומניקה בצום. ג. בעלי ברית. ד. “והארץ שפל רומי”.

בשעה 19:00 מתפללים מנחה, עם טלית ותפלין. תפלין של רש”י, לא של רבנו תם, כיון שכל המטרה היא להגיע למאה ברכות, ע”פ דברי מרן הבית יוסף (סימן מ”ו).

אשה שמעוברת או מניקה, לא תצום היום. “מעוברת” פירושו של דבר שגילו שיש לה הריון. פעם לא היה המכשיר הזה שיכולים לבדוק הריון, ולכן אמרו עד שלושה חודשים שיוכר עוברה, והגאון יעב”ץ אמר שאם היא מרגישה חולשה והקאות וכדו’ משמע שהיא בהריון. אבל היום יש דרך יותר טובה לדעת אם האשה בהריון. ואם היא תחמיר על עצמה עלולה לאבד את ההריון, והיו מקרים כאלה בחוץ לארץ. לכן אשה שהיא בספק הריון, תעשה בדיקה כמה ימים לפני כן. ואם לא עשתה והיא מרגישה טוב – תצום, ועד תשעה באב תעשה את הבדיקות האלה.

מי שהוא מוהל או סנדק או אבי הבן, יכול לאכול מחצות היום ומעלה. לכן יעשו את הברית ויתפללו מנחה גדולה ואח”כ יכולים לאכול. והסעודה שעושים בברית לא עושים אותה היום, אלא עושים אותה בערב. סעודה לכולם בצהריים לא שייך, רק לשלושה אלה “בעלי ברית אברם”.

היום הקינות קשות, ואין לי זמן להסביר אותם, רק מלה אחת: “והארץ שפל רומי” – בג’רבא אין הבדל בין שורוק לחולם, רומי בשורוק או רומי בחולם אותו הדבר. ולכן חשבתי בילדותי שהרומאים השפילו את הארץ… אבל לא ככה, אלא רומי זה בשורוק, כלומר הרום שלי, הגובה שלי, שפל עד לארץ, עד לרצפה.

בעברית יש הבדל גדול בין מלעיל למלרע, ואין שפה כזאת בעולם. אני לא יודע אם יש שפה שאם תאמר מלה מלעיל יש לה פירוש אחד ואם תאמר מלרע יש לה פירוש אחר. ואתמול פגשתי מלה כזאת בפרשה “ושם בת אשר שרח”. מעיקרא השם שלה שרח שי”ן בצירי, ובסוף פסוק שרח שי”ן בקמץ. כמו “פסח”, פ”א בצירי ופ”א בקמץ. אבל אם תאמר שרח מלרע, הפכת את הכל, שרח בקמץ זה השריח, רח”ל. לכן שם בת אשר “שרח” מלעיל. אותו הדבר שפל “רומי”, אל תאמר רומי מלעיל, כי יש לה משמעות אחרת.

ארבעה קטעים הראשונים של “והארץ שפל רומי”, רומזים על ארבע ברכות: הקטע הראשון מסיים “כי שמש ומגן ה’ צבאות”, זה מתאים לברכה ראשונה של העמידה מגן אברהם. הקטע השני “יחיינו מיומים”, זה כנגד מחיה המתים. והשלישי “והקדישו את קדוש יעקב ואת אלקי ישראל”, כנגד האל הקדוש. והרביעי “סוב נא וחון בעוזך עדת אמוני רוח דעת ויראת ה'”, זה חננו מאתך חכמה בינה ודעת. וגם הקטע החמישי “השיבנו ה’ אליך ונשובה”, זה ברוך אתה ה’ הרוצה בתשובה. והקטע הששי “על ידי רחמיך הרבים”, מתאים לסלח לנו אבינו כי חטאנו. למה עשו ככה? כי פעם היו קוראים את כל הסליחות האלה באמצע החזרה. החזן מגיע למגן אברהם וקורא את הקטע הראשון “והארץ שפל רומי”, ואח”כ מגיע למחיה המתים ולפני שיאמר מחיה המתים קורא את הקטע השני, וכן על זו הדרך. וכשמגיע לסלח לנו אבינו, משתפך ושופך הרבה “ויעבור” וכל הדברים האלה באמצע החזרה. אבל אח”כ ביטלו את הכל, ואמרו שבחזרה לא נוסיף ולא נגרע, אלא אומרים כל זה אחרי התפלה.

לקבלת ההלכה מדי יום בוואצאפ 👉