הלכה יומית (ראשון) – א.יראת ה’ של עובדיה הנביא. ב. נס חנוכה בירושלים.

בהפטרה היום ב”חק לישראל” כתוב שאשתו של עובדיה באה בטענות לאלישע: “עבדך אישי מת ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את ה'”. למה ירא את ה’? כי לא היה מאכיל למאה נביאים שהחביא במערה “מנכסוהי דאחאב” (כך כתוב בתרגום), בגלל שהם היו בגזל ובאונס וכדומה. ויש לי קושיא כאן, הרי אצל אליהו הנביא העורבים היו מביאים לו כל יום לחם ובשר, והגמרא אומרת שהיו מביאים לו מבית טבחייא דאחאב, כי למרות שאחאב היה רשע בכל זאת האוכל שלו היה כשר. מי שזוכר את הפנקסים של קופת חולים של המזרחי שהיה כתוב שם “המטבחים בכל בתי חולים של ההסתדרות כשרים”. הם לא היו שומרים אבל המטבחים כשרים. אז מה הבעיה? למה שלא יביא להם משל אחאב?

לולי התרגום היה אפשר לומר אחרת, כי מי יכול להאכיל מאה נביאים כל יום מבית המטבחיים של אחאב, הרי יאמרו: מה זה? איפה נעלם האוכל? מאה מנות כל יום זה לא פשוט. אבל יש מדרש אחר שאומר שאליהו הנביא לא אכל מהמטבח של אחאב אלא מהמטבח של יהושפט, ויהושפט היה ירא שמים והיה צדיק. אם כן אין קושיא בכלל על התרגום. אבל בכל אופן מה שלא האכיל אותם מכאן ומכאן, פשוט מאד, כי לגנוב מאה מנות כל יום זה לא קל. ואצל אליהו הנביא והעורבים, הוא היה מכיר “פה יש לי סימן שהם כשרים”, או שידע ברוח הקודש שהם כשרים. אבל להאכיל מאה נביאים במערה, הרי מי שאתה לוקח ממנו ירגיש בך.

לכן הוא הוכרח ללוות ברבית ורבית ורבית, עד שהנושה – הבן של אחאב לקח את כל הילדים לעבדים. וברוך ה’ אלישע אמר לה: יש לך אסוך שמן? זה מספיק, תסגרי את הדלת, והשמן יבורך.

יש אנשים שלא מאמינים בנס חנוכה. אבל הרב חיד”א מביא שלפני מאתים שנה היה נס כזה בירושלים, שאחד לקח הוא וחברו שמן בשותפות, והשמן הזה גדל וגדל וגדל עד שהיתה בו ברכה גדולה מאד, והם רבו מי יקח את הברכה הזאת, והיה ויכוח בין הרבנים על זה. זה מעשה שהיה בימי החיד”א, אז למה לא תאמינו בנס חנוכה?! עקשנות שלהם.

לקבלת ההלכה מדי יום בוואצאפ 👉