הלכה יומית (חמישי) – חידושים בפרשת השבוע
מרן ראש הישיבה
מהפרשה הזאת לומדים הרבה דברים, דרך סיפור לכאורה של התורה אתה לומד הלכות. “הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם”, למה בצאן ובקר אמר ישחט ובדגי הים אמר יאסף? כי הדגים אינם צריכים שחיטה, אתה שולה אותם מהים והם לבד מתים. כאן עושים אכזריות ומכים את הדג על ראשו, ולפי דעתי לא כדאי לעשות את זה, רק כנראה הדג הזה “בקלה” והוא לא רוצה למות, לכן צריכים להכות אותו. אבל הוא לא צריך שחיטה. בעוף, יש מחלוקת בגמרא, ולהלכה הוא צריך שחיטה, אבל רק בסימן אחד, לא צריך שני סימנים קנה וושט. את זה לומדים מהתורה שאמרה ישחט ויאסף.
דבר שני, על משה רבנו נאמר “בכל ביתי נאמן הוא”, על מה נאמר נאמן הוא? שמעתי פירוש יפה מאד, משה רבנו היה בשמים וראה את עץ החיים, והוא יודע שכתוב בתורה “ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם”, א”כ היה יכול לקטוף פרי אחד מעץ החיים ויחיה לעולם, וחוסך לו את כל החמש מאות וחמש עשרה תפלות, “אעברה נא ואראה”, לא צריך כלום. אבל “נאמן הוא”, דבר שאינו שלך אל תגע בו.
מזה אדם לומד מוסר, שאם ש לך כספים של מוסד או דבר אחר, אל תגע בהם. רק “במושב תלתא כחדא הוינא”, יושבים ומחליטים ביחד. הרבה פעמים אדם נגע בכסף של מוסדות, כביכול כדי להרבות אותו, לתת אותו למישהו שישקיע אותו במניות, אבל “שקע צרינו בתוכו דיינו”, שקע הכסף ושקעו המניות וההוא ברח. לכן אל תאמין לאף אחד, צריך להיות ביחד וההחלטה תהיה משולשת או לפחות שנים.