הלכה יומית (חמישי) – א. רודפים לומדי תורה. ב. נותנים לך – תקח. ג. להיות חכם ולהתרגל לתת.

היום שבעה וארבעים יום לעומר, שהם ששה שבועות וחמשה ימים.
הרחמן הוא יבנה בית המקדש ויחזיר העבודה למקומה, במהרה בימינו, אמן.

עוד מעט חג השבועות, וכל אדם ישתדל להיות ערני בליל שבועות. מי שיש לו כח ישתדל שלא ישן בכלל, לא בגלל שיקרע וישלוף את השטר [עיין בקריאי מועד לשבועות – איש מצליח עמ’ 2], יכול להיות גם זה… אבל זה ברכה והצלחה לכל השנה כולה. רודפים אותנו, רודפים לומדי תורה. פעם היה פשוט בכל עיר שצריך להיות רב ספרדי ורב אשכנזי, היום לא, אומרים: מספיק רב אחד. מסתמא לא ספרדי. לעומת זה שר האוצר הנוול נתן 35 משרות לקאידים של הערבים, קאידים – מורי הדת של הערבים, הביא להם 35 משרות. וליהודים הוא לא מביא אולי יש לו ניצוץ של ערבים… איני יודע.

לכן אדם ישתדל תמיד שלא יזדקק לבריות, ומאידך אם נותנים לך – תקבל. פעם אבותינו לא היו מקבלים, כי הם היו עשירים גדולים. סבא רבה שלי היה עשיר גדול, והיה מלוה ברבית לגויים. קראתי מכתב של רבי ישראל זיתון הרב הראשי לתונסיה, שכתב עליו “השאיר אחריו חמש עשרה תיבות מלאות אבנים טובות ומרגליות”. הוא כתב “מלאים אטו”מ”, לא אטום של אינשטיין, אלא אטו”מ ראשי תיבות אבנים טובות ומרגליות (זה נדפס בספר זכרון יוסף של רבי יוסף בוכריץ). וזו גוזמא, חמש עשרה תיבות? איפה נעלמו כל התיבות האלו?! אבל נאמר שהיתה תיבה אחת, היה להם כסף. ואפילו הכי כשבאו ירדו מנכסיהם. רבי שלמה הדוד שלנו, אביו היה עשיר, כתוב שיום אחד כל הכסף בטלו אותו הממשלות, אביו נתן לו כסף לפתוח חנות, ונתן לאחיו כסף לפתוח חנות, והם לא ידעו לעבוד או כל סיבה שהיא, נסגרו החנויות ונשארו ככה נודדים ללחם. אבל אנחנו לא נעשה את זה.

לכן לא נלך אחרי לפיד ואחרי אחרים, אם נתנו – נתנו, לא נתנו – “מלא רחה מנהון”, התורה תתן, התורה נותנת. רק שאדם יהיה חכם, יהיה פקח. פעם היה בחור אחד מהישיבה, שהיתה לו בעיה עם העירייה, ורצו להרוס לו את הבית. הלך מישהו מהתלמידים טוען רבני, עזר לו, וקיבל 280 אלף שקל. בא אלי הטוען רבני, אמר לי: פרוטה אחת לא קיבלתי ממנו. אמרתי לבחור הזה: מה זה? איך עושים דבר כזה? אתה קיבלת על העבודה שלו סכום כזה ואתה לא נותן לו משהו? תן לו חמשת אלפים שקל לפחות. נתן לו. אם אני לא אומר את זה לא היה נותן כלום. צריך לדעת, דברים שבין אדם למקום פעם נותנים את העונש כאן ולפעמים בעולם הבא, אבל בין אדם לחבירו העונש כאן! עלבון קטן, גניבה קטנה, רמאות קטנה, עשית בעיות לחבר שלך – יום אחד תשלם, לא תברח מזה.

לכן תלמדו שני דברים: דבר ראשון, לא לפשוט יד (המסכן הזה שבא לכאן עם התינוק שלו, הלך פעמיים-שלוש, חשבתי ודאי שהוא רוצה כסף. אח”כ שלחתי אליו, והוא נעלם, מה נעשה לו?!). ומאידך, לפעמים אם אתה נותן בשפע יבואו לך עשרה עכברים, “קוראים לחבריהון”… תביא תביא תביא… לא עושים ככה, תתן במדה במשקל ובמשורה, שקל או חמשה שקלים. ובפורים תתן עשרה שקלים. אבל אתה צריך לתת, להתרגל לתת. אם לא, חס וחלילה ירשמו לו בשמים “קמצן”, למד פרק “הקומץ רבה” עם כל הפירושים… לא ככה, תלמד פרק “הקומץ זוטא”, קמצן מעט לא הרבה… לתת וללמוד מתוך אהבה, ולדעת שסוף הכבוד לבוא. ליברמן יעבור, לפיד יעבור, וכל שונאי התורה יעברו, ואתם תשארו לדורי דורות חיים וקיימים עד העולם.

לקבלת ההלכה מדי יום בוואצאפ 👉