תנועות שהזכיר הכוונה לתנועה קטנה או גדולה, שתי הדלתות שהזכיר הוא החצי הראשון של הפסוק והחצי השני של הפסוק, ובאמת בכל חצי פסוק יש תשע תנועות.
רק לא מובן מה שכתב שאם מוסיף את מלת ובמרבית למשפט הראשון, ואת בנשך למשפט השני, הוא משווה את הדלתות, אדרבה בזה הוא עושה את המשפט הראשון עם 12 תנועות ואת השני עם 11 תנועות.
ביאור דבריו ששורש מלת תחת הוא נח”ת והמלה המקורית היא תנחת, וא”כ הנ’ אמורה להבלע בדגש חזק וכמו הכלל הידוע של חפ”ן, אלא שהאות ח’ אינה מקבלת דגש. ומה שכתב בשקל תקע, אינו מובן לכאורה כי משמע שיש שורש נק”ע ולא מצאתי כזה בספר שרשים להרד”ק, ואף אם יש שורש כזה, מסתמא כוונת רבנו יונה להביא דוגמא ממקרה ידוע. לכן חשבתי להגיה תקם (דהיינו פסוק לא תקם ולא תטר) במקום תקע.
כבר תקנו במהדורת מכון הרב קוק מסרקסטא במקום מסרט ס”ט, ובאמת חפשתי וראיתי שהשטמ”ק מביא אותו הרבה פעמים בפרט בב”ק, וזה מה שכתב כאן שכתב “בפסקיו לב”ק”. ומאידך הר”מ מסרט ס”ט לא מצאתי בכלל שהביאו במקום אחר.
