הלכה

יש מחלוקת לגבי הפושט תפילין כדי להכנס לבית הכסא אם מברך או לא, דעת הבא”ח והכה”ח לא לברך, ולשטתם גם אם פושט כדי להפיח לא יברך. אולם לדעת מרן הגרע”י זצ”ל מברך. ולדעתו ה”ה שיש לברך בפושט כדי להפיח, כי הטעם שצריך לברך מפני שאינו יכול להכנס לבית הכסא עם תפילין, והוא הדין לגבי הפחה (עיין בכל זה במשנ”ב סי’ כ”ה ס”ק מ”ז והערות איש מצליח שם).

עיין בש”ע (סי’ פ”ט ס”ג) ובמשנ”ב (סי’ ע’ ס”ק כ”ג) שכל שמתחיל את העבודה אחרי עלות השחר א”א להקל לדחות את התפילה לאחריה.

חלק ז’ סי’ כ”ב, מצורף בזה.הרב מאדאר חלה

יתכן מאוד שיצא מהחלב או מהבשר מחוץ למגש, ובזה ודאי שאין להקל. אבל גם אם נאמר שלא יוצא מהמגש כלל, עדיין אסור לעשות כן לכתחילה, על דרך מה שהחמירו הפוסקים שלא להניח שתי קדרות דבוקות אחת לשניה באחת בשר ובאחת חלב, וכמבואר ברמ”א (יו”ד סי’ צ”ב ס”ח).

דרגא א’: ספר הפטרות שנכתבו בו ההפטרות בכתיבת יד כמו בספר תורה, אף אם רק ההפטרות כתובות בו, אבל אם אינו בכתיבת יד אלא בדפוס הוא יורד לדרגא ג’.
דרגא ב’: ספר שיש בו את כל הנביאים (או כל התנ”ך).
דרגא ג’: ספר שיש בו את ההפטרות בלבד.
כל זה מתבאר בשו”ת יחוה דעת ח”ה סי’ כ”ו. ע”ש.

מרן ראש הישיבה שליט”א כתב בהערות על בן איש חי פרשת וירא שמר אביו זצ”ל למדו להדק קודם את ר”ת ואח”כ רש”י. ושם הזכיר מי שנהג להדק תפילין דר”ת לפני הברכה, וכתב שמנהגנו עדיף טפי.