מדוע מכנים "ראש ישיבה" בתואר "ראש"? האם יש טעם שמכנים ראש הישיבה עם "ראש" ואב בית דין עם "אב" ולא להפך? אינני יודע אם יש לזה טעם דקדוקי, התארים הללו לא נוצרו בתקופה אחת וייתכנו הבדלים במטבע הלשון בין התקופות. מעבר לדף השאלה
ביאור נוסח ברכת הרעמים הנה בברכת רעמים הנוסח: שכחו וגבורתו מָלֵא עולם. ולכאורה קאי הן על כחו והן על גבורתו, וצריך לומר בלשון רבים מלאים עולם. אך יתכן שצריך לומר מְלֹא עולם, ומיוסד על משקל הכתוב מלא כל הארץ כבודו. נ"ל שכך כוונת הברכה בכוחו ובגבורתו מלא עולם [=העולם מלא].ובזה ניחא הקושיא. מעבר לדף השאלה
מדוע לשבות בשמיטה חשיב מצוות עשה? בס"ד שלום לרבנים היקרים! מדוע הרמבם בהלכות שמיטה נוקט שלשבות זו מצוות עשה? כנ"ל לגבי שבת. הרי שביתה זה בעצם אי עשיית מלאכה. כלומר מצוות לא תעשה. ראיתי תירוץ שמסתכלים על הלשון החיובית. כלומר על זה שכתוב לשבות וזו פעולה חיובית לפחות מבחינה לשונית. אבל מצד שני גם שמור זו פעולה לשונית חיובית וחז"ל מגדירים את זה כמצוות לא תעשה. אז מה ההבדל בין שמור ללשבות. שתיהן מבחינה לשונית חיוביות. האחת מוגדרת כלא תעשה והשניה כעשה. לא הבנתי מדוע. יישר כח על כל העשיה הנפלאה. מצות עשה שתשבות הקרקע אפי' מעבודה שע"י אחרים, עייון ביאור הגרי"פ על ספר המצוות לרס"ג (עשה ס"א, דף רס"ג ע"ג). מעבר לדף השאלה
פירוש הביטוי "בריא אולם" מה המקור ש'מברכים' מישהו שיהיה בריא 'בריא אולם' והאם זה טוב להתבטא כך (ראיתי אבן עזרא שם כמה מילים .וכו'...והנכון ימות??? בקיצור לא הבנתי את פירושו,)ולא הבנתי מה הפירוש בריא כמו אולם מה זה אולם? זה לשון פסוק בתהילים (ע"ג ד'), ופירש הרד"ק: ובריא כוחם. אולם מן יש לאל ידי לומר בחייהם כח טבעם בריא וחזק. ע"כ. מעבר לדף השאלה
ביאור כלי הנגינה המוזכרים בתהילים (פרק ק"נ) מתוך פרק ק"נ בתהילים. מהו מחול? מהם מנים ועוגב? מהם צלצלי שמע וצלצלי תרועה? מחול פי' ריקוד.מנים ועוגב – חיפשתי מעט במפרשים ולא כתבו מה זה בדיוק אלא שזה שמות של כלי נגינה. והראב"ע מפרש מינים מלשון סוגים שינגנו הרבה כלי נגינה יחד.צלצלים זה דומה למצלתים שיש היום, רק שצלצלי שמע הם עושים קול רעש גדול, וצלצלי תרועה עושים קול הדומה לתרועה. (רד"ק). מעבר לדף השאלה
ביאור סיום דברי הרמב"ם בהלכות תשובה שלום שאלה לרב מזוז על מה שאמר בשיעור שמובא בעלון בלק תשפ גליון 217. הרב שם אומר בהערה 2 שהרמבם סיים וגו' - למה לא נאמר שהרמב"ם עשה כן מפני שלא רצה שישתמע דבר רע כלפי הקורא את דבריו, כמו שאדם אומר "וכמעט מת ההוא גברא" ולא אומר כמעט ונהרגתי, וכן 'נגזרה כליה על שונאיהם של ישראל" ודומיהן? גם זה יכול להיות בתור תירוץ נוסף. מעבר לדף השאלה