ימי הרחמים והסליחות

מה עינין להתרחק "מהוידוי הקודם" מה קובע את זמן ההרחקה לעינן חזרה על הוידוי ? אך לא נכנסים לגדר ככלב השב על קיאו.. ולעניננו עדין לא הספיק "לחטאו" תוכו רצוף תפילה ותחינה. וכי זה לא נקרא ככלב השב על קיאו חזק וברוך ושנה טובה

האם פוסעים שלש פסיעות בקדיש תתקבל שאחר הסליחות לאלה שלא פוסעים אלא אחרי קדיש תתקבל שאחר חזרה ? (במחזור של ראש השנה כתוב שקדיש של סליחות כמו של אחר חזרה לגבי עושה 'ה'שלום אבל לא כתוב לפסוע האם יש טעם לזה?)

רציתי לשאול איך לנהוג כאשר אומר סליחות ביחיד בקטעים שיש שיתוף עם הציבור? כמו אראלי מעלה אומרים (חזן) ה' אדוננו (קהל) במצב כזה למשל? הוא יגיד רק את מה שחזן אומר? או בענינן? (למאן דאמר שאפשר להגיד תקטעים בארמית ביחיד..) או באבינו אב הרחמן (חזן) הושיענו למען שמך (קהל) ובעשה למען שמך (חזן) וחוסה על ישראל עמך (קהל) שאלתי העיקרית היא האם יש לדלג את הקטעים האלה ביחיד? לומר גם חזן וגם קהל? או לומר רק חזן?

האם השנה ניתן להקדים הקידוש מפלג המנחה כמו בכל ליל שבת? או שמא אנו כביכול מחסרים מעט מהשנה הקודמת, דומיא דקידוש ליל שבועות.

נאמר לי משני רבנים תלמידי כסא רחמים שהרב מאזוז סובר שצריך לתקוע תקיעה של תשרת כ 6 שניות מדוע ? ( לא ידעו לומר לי ) הריי מהנלמד בשולחן ערוך שאורך תקיעה כתרועה. ובפועל מהרבה הקלטות שעשיתי וגם למספר תוקעים ותיקים יצא ש 9 תרומיטין יוצא ממוצע שניה ומטה אם כך העובדה, איך יוצא לרב להחמיר ולעשות 6 שניות אבקש לדעת איך לנהוג בראש השנה ??

האם נכון הדבר שדעת מרן רה"י שליט"א שגם יחיד יכול לומר את קטעי הסליחות שנאמרים בארמית? השאלה נשאלת עקב המצב היום שרבים מתפללים ביחידות בביתם וגם לגבי יום הכיפורים הבא עלינו לטובה.