דיני ממונות

אם מבחינתם אתם מזומנים ללמוד איתה כל זמן שהיא רוצה, ורק היא לא הייתה זקוקה לכם או שלא יכלה להגיע, אתם רשאים להקל.

א. כל תנאי שבממון תנאו קיים, אא”כ יש לי אומדן דעת שלא אכפת להם בזה. לכן אם הם מקפידים שידווחו על שתי התאונות כל אחת בנפרד (שכך ידעו שהוא “מועד” ולא חד פעמי, ויעלו לא את הפרמייה) הדבר אסור.

ב. לא כלכך הבנתי, למה דורש סכום גדול מאד על הפנסים, אם העלות פחותה בהרבה (כמו שנראה מדבריו) ועדיף שילך למקום אחר שיקחו ממנו המחיר הרגיל.

ולעיקר השאלה, היא כנ”ל שכל תנאי שבממון תנאו קיים, אא”כ יש אומדן דעת שלא אכפת להם בזה. כל שאל אכפת להם על מה ישלמו את הנזק של הפנסים, אף שיצא לדברים אחרים, הדבר מותר.

אם אפשר להחזיר לאותה עמותה יחזירו, ואם אי אפשר יתנו את זה תרומה לישיבה של לומדי תורה כמ”ש רז”ל: יעשה בהם צרכי רבים, בישיבה זה לצורך רבים, ולימוד התורה תועלת לכל ישראל.

בפשטות אם יש אפשרות להשלים את השעות החסרות צריך להשלים, ואם לא אז צריך להשיב את הכסף הניתן שלא כשורה ומשערים עד כדי שיצא הספק מלבך ובעזרת השם יתן לכם כהנה וכהנה.

בכל העניינים האלה יש לשאול את הממונה (המנהל וכדו’) ומה שיגיד לעשות.

אין צורך. הכלל במקרים כאלו שאומדים דעת בעל הבית. וודאי אין כוונתו להטריח עד כדי כך את עובדיו (כמו שאף אחד לא מצריך את העובד לקחת איתו את המחשב למטבחון וכדו’).

1. מה זה משנה אם גונב נסיעה שלמה או חצי נסיעה, אם הבעלים לא מסכימים הדבר אסור.

2. כמדומה שמסכימים רק ילד או שניים, תשאלו מישהו מהחברה כי יש ללכת אחר דעת בעלים.

3. אין דבר כזה, גם חברה של גוים אסור לגזול. מה שכן הוא רק היכן שהמדינה חייבת לו כסף באופנים מסוימים והכסף של הנסיעות הולך למדינה וגם בזה אין להקל בדרך קבע, כי גם החברה מפסידה מזה רווחים מסוימים אם הרבה לא יתקפו באופן קבוע. ואכמ”ל.

4. אם הבעלים לא מסכימים אסור. ואם זה רק חד פעמי יש מקום להקל, בפרט אם הוא בחור ישיבה או אברך כולל. ואכמ”ל.

5. דעת הבעלים שישלמו בתחילת הנסיעה. לא חייבים לרוץ מיד, אלא בהזדמנות הראשונה. לעיתים יש שם תור וכיוצ”ב או שזו אשה עם עגלה שמחכה עד שתסדר את העגלה וכל כיוצ”ב.