ברצוני לשאול את הרב בדבר שהתקשיתי בבן איש חי - מהדורת איש מצליח.
בבן איש חי (פרשת ויחי אות יד) בדיני הפסקה בקדיש לאבל תוך י"ב חודש, כתב: "והגם דהרב ז"ל כתב דפוסקין בשבוע אחרון של חודש י"א, לא אכפת שזה הכל שוה..." ע"ש.
התקשיתי בדבר זה. הרי הרב שמצוטט בראש הלכה זו לא כתב שפוסקים בשבוע אחרון של חודש י"א מלומר קדיש, אלא שפוסקים מלומר קדיש בשבוע אחרון של חודש י"ב. ועלה בדעתי שאולי זו טעות דפוס, בדקתי בהוצאת "איש מצליח" והם אכן הגיהו בסוגריים מרובעות: [שנים עשר], ואת המילה: י"א הסגירו בסוגריים עגולות.
אך עדיין לא נחה דעתי שזו טעות כ"כ גדולה ואיך לא שתו לבם לתקן זאת המדפיסים הקודמים. ומלשון מרן החיד"א אין כל כך ראיה איזה שבוע, וכן בלשון הכנסת הגדולה. והתפלאתי לראות שכן כתב רבנו בעל הבן איש חי להדיא לפרש דברי מרן החיד"א, בשו"ת רב פעלים (חלק ג' יורה דעה סימן ל"ב) וזה לשונו: ומה שכתב רבינו חיד"א ז"ל שיפחות שבוע אחרון מוכרח לפרש כונתו שבוע אחרון של י"א חודש ואין לפרש כונתו על חודש של הי"ב, דהא ודאי סוף הי"ב יותר ראוי ונכון לעשות דבר לתועלת הנפטר כדי להכניסו לגן עדן ולהעלותו ממדרגה למדרגה, על כרחך כונתו לומר בשבוע האחרון של י"א חודש, אך המנהג פה עירנו להפסיק שלא לומר קדיש רק בשבוע ראשון של י"ב חודש, וסוף י"א חודש קורין אותו שנת החסירה ומחלקים בו מאכל ומעות למנוחת הנפטר כאילו היום נגמר תיקונו ומשפטו ואינו כרשעים שנידונין י"ב חודש שלמים. עד כאן לשונו.
אם כן, נפשי בשאלתי, מדוע בהוצאת בבן איש חי מהדורת "איש מצליח" הגיהו את דברי הבן איש חי וכתבו "שנים עשר" למרות שהבן איש חי אומר בפירוש בספרו רב פעלים שהוא מפרש את דברי החיד"א על חודש י"א ולא חודש י"ב?