מהגמרא מועד קטן (דף י"ד ע"ב) מבואר שהיו מספרים אף תינוקות ממש. וכן מבואר ממה שכתב בספר לקט יושר (חלק אורח חיים עמוד 97) שחי בסוף זמן תקופת הראשונים. וכן בג'רבא וגלילותיה לא נהגו בזה כלל כמו שידענו מאבותינו ורבותינו, וכל שהכביד שערו של הילד סיפרו אותו אף קודם לגיל שלוש.
ומכל מקום כאן בארץ הקודש נהגו לחכות עד גיל שלוש, וכמו שפשט המנהג בקהילות רבות זה כמה דורות, על פי המובא בשו"ת ערוגת הבושם (חלק אורח חיים סימן ר"י) שכך נוהגים החסידים ושיש סמך לזה ממדרש תנחומא (פרשת קדושים פיסקא י"ד), והובא בשו"ת יצחק ירנן חלק ב' (חלק אורח חיים סימן כ"ו). אולם במקום צורך פשוט שאפשר להקדים התספורת.