דרגת העדיפות בנתינת צדקה

כמובן שצריך להזדרז כמה שיותר, אך אין חיוב על תאריך מסוים. (רק אם ישכח יהיה בזה עוון ח”ו)

• 1) אם הקופה היא של מוסד מוכר (ולא של רמאים מתחזים ח”ו), ויש מי שדואג להעביר את תכולתה למען המטרה, אתה מקיים זה מצוה.
• 2) זה בסדר גמור, ויהי רצון שה’ יתן ויחזור ויתן לך פי כמה וכמה על כל נתינה.

בפשטות זה לא דומה כלל, שם בועז נתן לה משלו, ולא נתן לה חלק גדול יותר מתוך החלק של העניים. וזה ודאי מותר לאדם לתת משלו לעני שמצא חן בעיניו.

1) קשר תימני – הוא המקורי בגמ’, אלא שבזמנינו שאין לנו תכלת נהגו רוב העולם לקשור באופנים אחרים, אבל ודאי אין בקשר התימני שום חשש.
2) לפי הידוע לי – גם את הביטוח המשלים שעושים דרך הקופות – אי אפשר לממן מכספי מעשרות.
וחוששני שתלמידים טועים פרסמו בשם הגר”ש עמאר והגר”י יוסף להיתר. כדאי לבדוק את הדברים אצל בני-סמכא מתלמידיהם.

כשחולמים חלום כזה, יש לומר הקטע “רבונו של עולם אני שלך וחלומותי שלך” בשעת נשיאות כפים (נדפס בסידורים), ולתת מיד ח”י שקלים בקופה של צדקה. אפשר לפתור את החלום לטובה, שהבן יהיה בע”ה גדול בתורה וישקע בים התלמוד (כדאי ללמוד שיעור בדף יומי) וגם יכתוב בידו חידושי תורה.

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1100).}

פעם נשאל הרוגאצ’ובי על זה, ואמר שאם ההפרש ביניהם שליש (כלומר 2/3), יש להעדיף את היהודי שמבקש שלש מאות מהאינו יהודי שמסתפק במאתים.

_{(השו”ת מתוך עלון פניני הפרשה מספר 1099).}

– עברתי מלמעלה על הנתונים שהוצגו בספר דברי שלום ואמת, ובמחכ"ת המספרים הנ"ל מוצגים בצורה בוטה ומעוותת לגמרי, והבולט ביותר שהוא "שוכח" להוסיף גם את 30% שיש (גם לשיטתו) פירושים שונים בדעת מרן. ולמעשה גם לשיטתו לא מצא בכל רשימת ההלכות רק 35 מקרים שנהגו בהם הספרדים בא"י שלא כדעת מרן, כלומר רק כ-25%. וזה מלבד עוד אי-דיוקים שיש בדבריו, וגם יש לדון על פרטי ההלכות שהזכיר ואכמ"ל.

– אותם מקומות שהגרע"י סוטה (כביכול) מפסק מרן, בד"כ מדובר על מנהגי תפילה וכיו"ב שאנו נמשכים בהם אחר האר"י והמקובלים, כמסורת רוב עדות המזרח בזה. אבל כשטוענים על מנהגי מרוקו שהם נגד דעת מרן, הכוונה בעיקר על דינים גמורים. ולא הכמות המספרית קובעת, אלא האיכות.

– למעשה הרוצה להחמיר נגד מנהגי הספרדים בא"י, רשאי ותע"ב. אבל להקל בא"י נגד המנהג ודעת מרן – אסור לספרדי, אפילו אם נולד הסבא שלו בקזבלנקה. ועיין בכל זה באורך בשו"ת מחקרי ארץ ח"ג (סימן ס').

1) בשלב זה אינך חייבת לסלוח לאותן בנות שהציקו לך כל כך.

אבל בורא עולם נמצא בצער על כל קפידא שיש ליהודי על חבירו, ולכן כשתהיי מסוגלת מבחינה נפשית לסלוח, סלחי, ואל תמתיני שיבקשו ממך.

2) אילו היית חיה לפני מאה וחמישים שנה, הייתי צריך לעבוד קשה כדי להוכיח לך את האמת והאמונה, אבל היום המצב הפוך לגמרי, והאמונה בבורא עולם היא הבסיס להבנת כל החכמה האין סופית שיש בעולם, והללו שעדיין מתעקשים לדבוק באתאיזם ובאבולוציה עושים זאת רק כדי לא להיות מחוייבים לקיים את התורה והמצוות. ותו לא. כשאת מאמינה את עושה טוב בראש ובראשונה – לעצמך. וחבל שבגלל המאורעות הנ"ל תנקמי בעצמך ותפילי את עצמך בפח. כדאי שתתחזקי בדקדוק שמירת שבת (כולל לימוד הלכותיה), ובעשית חסד, ותאזיני לשיעור רבנים שחיים אמונה ומדברים אמונה, ועל צבאם שיעוריו של מרן רה"י נר"ו במוצאי שבתות.

בע"ה תעלי על דרך המלך בקרוב, ותזכי להקים בית יהודי טוב של שמחה ואושר.

מרן ראש הישיבה נר"ו בירחון אור תורה התשמ"ה (סי' קמה) העלה שאין צריך ליטול ידים מתוך כלי, אלא ישטוף ידיו מן הברז ג' פעמים לסירוגין.

ושכן המנהג וכן נהג למעשה מרן הגרע"י זצ"ל כפי שהובא בשמו בשארית יוסף ח"א. וע"ע בשו"ת שמע שלמה ח"ב (סי' ב-ג).

התורם גילה דעתו שרוצה לתת את הכסף למשפחה נזקקת, וממילא אם אתם מוגדרים כנזקקים, וכגון שאין במשכורות שאתם מקבלים די צורכיכם, אפשר לקחת את הכסף.

אם אתם מסודרים והמשכורות שלכם מספיקות להוצאות הבית מדי חודש בחודשו, לא נכון לסמוך על אומדנות שאינן ברורות ויש להעביר את הכסף למשפחות נזקקות. [או לחילופין אפשר לברר אצלו ע"י אדם אחר שיברר הדבר לפי תומו, אם הדבר אפשרי וכך לצאת מידי ספק].