איספנדות
עיין למרן בב”י (סי’ ש”א) בשם הר”ן שגם דברים שאנו מסופקים אם הם מועילים או לא מותרים, ואין חשש משום דרכי האמורי, אא”כ ידענו שאינם מועילים. וכן דעתו בשלחן ערוך (שם סעיף כ”ז). ומכל מקום יש לבדוק שבלחש אין איזה דבר שקשור לעבודה זרה.
אני נשוי עשרים שנה ומרגיש שחיקה בחיי הנישואין. הגענו במערכת היחסים למשבר ורצון הדדי להתגרש. מתוך אחריות לילדים שלנו ניסינו יועצים זוגיים למכביר בשיטות שונות וקבלנו ברכות מרבנים ידועים ועדיין המצב לא השתפר .לאחרונה שמענו על מקרה דומה לשלנו שבו הגבר נשא בעצת רבו אישה נוספת וזאת באישור הראשונה וזה גרם להחיות את מערכת הנישואין עם הראשונה ומנע גירושין. שוחחתי עם אישתי והיא מסכימה באופן מלא לכך .רציתי לשאול את כת"ר האם הבעיה שלנו ,זו סיבה מספקת לפי פסיקת רבני תוניס כדי לעשות צעד זה?
בתוניס לא הקלו לשאת אישה שניה אלא כשיש צורך גמור בדבר, בדרך כלל אם לא היה ילדים מהראשונה (עיין בשו"ת איש מצליח ח"ג חלק משפט וצדק סי' ס"ט עמ' קנ"ז, ובשו"ת בית נאמן ח"א חאה"ע סי' א' עמ' ת"ח). ומלבד כל זאת יש בארץ איסור על פי חוק (חוק הביגמיה) לשאת אישה שניה. ושום רבנות ראשית לא תאשר בפועל נישואין אלו.
ואחר הכל אין ברור כלל שע"י נישואין שניים יגיעו אל המנוחה ואל הנחלה, כי בדרך כלל כשיש שתי נשים בבית, אחת צרה לחבירתה, ואין אישה מתקנאה אלא מירך חברתה. ועל פי רוב עם אישה שניה מסתדרים הרבה פחות ממה שהיה לפני כן (אף אם דמיינו אחרת בתחילה). וכ"ש ששתי נשים יחדיו. ומי יודע אם אישתו עתה לא הסכימה לצעד זה אלא מחמת שחושבת שהיא בין כה אין לה קשר עמו. ועל כן הנכון יותר לבדוק הבעיה ברצינות ובכובד ראש על מה ולמה נשחקו חיי נישואיהן ולמצוא פתרון הולם לטובת שני הצדדים עם רצון טוב וויתור הדדי משני הצדדים במטרה שיהיה ביתם משכן לשכינה וגדל ילדיהם בשובה ובנחת מתוך אהבה ואחוה, שלום ורעות.