יום הולדת באדר א’ / ב’
באדר א’, ומכל מקום מכיון שהשנה זה כבר עבר אפשר לעשות באדר ב’.
א. כיצד אפשר להבין בבקשה את מה שאמר אליהו הנביא בתנא דבי אליהו: "מעיד אני עלי את השמים ואת הארץ בין ישראל בין עכו"ם בין איש בין אשה בין עבד ובין שפחה הכל לפי המעשה שהוא עושה כך רוח הקודש שורה עליו". השאלה היא לגבי עכו"ם, שאם הוא עדיין עובד כוכבים ומזלות, לכאורה הרי הוא עובר על איסור ע"ז שהוא מ-7 מצוות שאפילו בני נח מחויבים בהן, וכיצד תשרה על גוי רוח הקודש כך ? ב. אכן זכור לי מעשה על גוי שהיה להבדיל כמו ר' חנינא בן דוסא, שהיה מתפלל על החולה, והיה אומר זה חי וזה מת, והתברר ע"י הרב גלנטי שהוא היה מכבד וירא את ה' מאוד והיה לו צורת אותיות יו"ד ק"א וא"ו ק"א בהיכלות מפוארים שבנה לשם כך, והרב גלנטי, כשנודע לו העניין התחיל לבכות וכו'. היכן אפשר למצוא את המעשה המפורט ?
א. מש' בתנדב"א עכו"ם זו "תיקון" של הצנזורא הארורה, ובמקור היה כתוב נכרי, וודאי הכוונה שהוא מקיים 7 מצוות בני נח.
ב. המעשה מובא (לראשונה כנראה) בספר מתוק מדבש (נדפס לראשונה י-ם תר"ג) לר' יצחק פרחי (פרק ה'). ובספר עושה פלא סוף ח"ב (מעשה החכם הישמעאלי) ובס' ניצוצי אור לר' שלמה קצין (עמ' קכ"ז) ועוד.
מאת: פלוני | תאריך: כ׳ באב ה׳תשע״ט – אוגוסט 21, 2019
אפילו אם יש גוי שמקיים 7 מצוות בני נח והוא ראוי לכאורה לרוח הקודש כמו שכתוב ב"תנא דבי אליהו", איך זה מסתדר עם מה שכתוב: "ונפלינו אני ועמך. אמר ר׳ יוחנן משום ר׳ יוסי ביקש משה מלפני הקב"ה שלא תשרה שכינה אלא על ישראל ונתן לו, שנאמר ונפלינו אני ועמך" ("תורה תמימה" על התורה, שמות ל"ג, ט"ז) ?
זו שאלה יפה, אמנם ראה בש"ס מתיבתא בילקוט ביאורים עמוד קי"ט שהביאו מהרב אבן שלמה (אוירבך) שפירש לתרץ קושיא אחרת ע"פ דברי העקידה וספר העיקרים) שתפלת משה רבינו היתה שתשרה שכינה על כלל ישראל בזכות אלו שראויים להשראת השכינה. ומה שביקש משה שלא תשרה שכינה על הגויים היינו שלא יזכו לכך שתשרה שכינה על אלו שאינם ראויים בזכות הראויים. ולפי פירוש זה מתורצת השאלה.