נער שחל בר המצווה שלו בחג הסוכות
לא יברך כיון שכבר ברך בתור חיוב דרבנן וכעת בחול המועד החיוב דרבנן

בגליון ״בית נאמן״ מס׳ 83 כתוב באמצע פרק כה ״אותו דבר בקידוש בבקר...״ אבל במקום שיש קידוש נוהגים לברך ״לישב בסוכה״ בקידוש (כה״ח סי׳ תרמ״ג, אות יח׳) ולא במוציא, ולכן אין בעיה (במוציא) אלא בסעודות שאין בהם קידוש. האם יש מנהגים אחרים ?
לכאורה נראים דבריו, ודברי מו"ר באופן שאין הקידוש סמוך לסעודה כמו שהדך פעמים רבות (שהקידוש של הבוקר הוא לקדש ולאכול עוגות) ורק לאחר זמן [כחצי שעה וכיוצא] לעשות סעודה שבזה מברכים ליישב בסוכה יחד עם ברכת המוציא.