המילה “אמר” בגמרא
ראה בהקדמת מרן ראש הישיבה שליט”א לחומש איש מצליח שכתב לגבי פתח אליהו שאין לנקד בחטף פתח כמו בארמית, אלא הוא פתיחה בעברית למה שאומר אחר כך בארמית. ע”ש. והוא הדין לניקוד הגמרא.
rציתי לשאול לגבי ישעיה הנביא שאמרו חז"ל שנענש על שקרא לעם ישראל "עם טמא שפתים" אך מותר לאדם לומר מול הקב"ה דברים על אחרים ולא מובן לי מדוע נענש?
לומר דברים, אך לא כינויי גנאי.
וכמובן שהכל לפי מדרגת האדם ואין אנו מגיעים לקצה קצהו של ישעיה הנביא עליו השלום.