השתתפות בנר שבת ששיך לבעל הבית כשמדליק בחדרו

בבית מלון. איפה להדליק נרות? בחדר אי אפשר ממש

מי שאינו מקפיד ללבוש מסיכה ברחוב, רק שבבית הכנסת מקפידים על זה האם מותר לו ללבוש מסיכה ברשות הרבים כשהולך לבית הכנסת, או כיון שלובש המסיכה רק להגיע לבית הכנסת לא הוי דרך מלבוש (וגם במי שמקפיד ללבוש מסיכה ברחוב אני מסתפק דאפשר דלא חשיב דרך מלבוש אלא כמו לאצולי מטינוף שאסור כמ"ש בסי' ש"א) ?

מים אפורים הינם מים שרחצתי בהם את ידי עם סבון או שנטלתי את ידי אחרי שירותים אנו אוספים "מים אפורים" לשימוש חוזר לשירותים או להשקיית צמחים . האם מותר בשבת לקחת את אותו כלי שהתמלא ולשופכו בדלי שבשירותים ? בתודה

האם יש חיוב לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום כשאין קריאת התורה בציבור, ונפק"מ למעשה בתקופת הקורונה. הרי לכאורה לפי מה שלמדתי בגמ' ובקצת הפסקים כך נראה לי להציע את השאלה. בגמ' בברכות הרי מבואר שיש ענין להשלים פרשיותיו עם הציבור, משמע לכאורה דדוקא כשיש ציבור הקוראים את הפרשה אזי חובה ג"כ ליחיד לקרותה ולהשלימה, משא"כ כשאין הציבור קוראים אותה. ובפרט ל פי טעמו של התרומת הדשן שהובא בב"י שיש ענין לקרוא במה שהציבור קוראים, וכן לפי הערוך השולחן שזה נלמד ממה שאומרים בתפילה "לשמוע וללמוד", אך לפי טעמו של הלבוש שיש מצוה לקרוא כדי להיות בקי בכל התורה אז אולי חייבים לקרוא בכל אופן. והנה אני גר בארגנטינה, והשאלה שלי היא, על הצד שאין חובה לקרוא שמו"ת כשאין קריאת התורה בציבור כלל וכנ"ל, מה הדין בזמנים אלו של מגיפת הקורונה שבתי כנסיות פה עדיין סגורים, (ולכאורה אף אלו שמארגנים מניינים וקוראים בתורה, שלא כדין הם עושים, כי הרי זה מסכן את הציבור רח"ל ואף המדינה כאן אינה מרשה, ואף את"ל שכדין הם עושים אולי הם לא נקראים "ציבור" לזה, כי צריכים דוקא

מה דין טלטול עציץ בשבת שהוא עשוי לנוי, במקרה שאין חשש זורע או תולש כיון שהוא נמצא על קרקע מרוצפת, האם נחשב מוקצה או לא?

כתב המחבר באו"ח סי' ש"ז ס' ט"ז שקריאת ספרי מלחמות אסור אף בימי החול משום מושב לצים. אבל הרמ"א הביא מתרומת הדשן שהתיר לאלו שמתענגים בכך לדבר בעניני מלחמות וכדומה בשבת. האם מוכרח לומר שהמחבר חולק על דברי התרומת הדשן? 

1. חצי שעה לפני זמן הדה"נ, וצריך עדיין להכין בשר, לנקות שאריות וכו' לסדר ולשטוף קצת כלים ולהתרחץ. כש"ברור" ודאי שידליקו אחר זמן הדה"נ, מה לעשות ?

2. אחרי הדה"נ, קבלת שבת ושקיעת החמה ומרגישים רעב וצמא, האם מותר בקביעות לשתות קפה ועוגה ?

3. האם בשב"ק מותר להוציא בגדים מ"מייבש-כביסה" (פתוח לא פועל אך מחובר לחשמל). האם מותר להעביר כביסה ממקום למקום (כביסה הנצרכת / אינה נצרכת לשבת) כגון מהשולחן למטה, מהמטה לארון וכדו'.

4. אם בדרך כלל מתאחרים בקביעות ב"כמה דקות בודדות" מזמן הדה"נ הנהוג, מה על הבעל לעשות (מעבר לעזרה בימי חמישי ושישי).

בהקדמת רה"י לח"ג של המשנ"ב בהוצאת איש מצליח מוכיח הרב שבגזרות מתבקשות, אפשר לגזור מדעתנו. ונפשי בשאלתי האם יהיה נכון לומר עפ"ד הירושלמי (ביצה ה,ב) והרמב"ן (פירוש לויקרא כג,כד) והריטב"א (חידושים על ר"ה לב,ב) והחת"ס (ה, השמטות קצ"ה) שהחשמל אסור מטעם שבות דאורייתא שכן הופך את השבת לחול? ואף שראיתי מי שכתב שהרמב"ן הנ"ל אינו להלכה, הלא הביאו מהרי"י אלגזי בארעא דרבנן (סוף הספר רכ"ד), והחיד"א (עין זוכר א,עב), ערוה"ש (רמג,א), שו"ת שמחת כהן (או"ח צ) ועוד רבים.

א. בשו"ת מקור נאמן ח"א סי' תתקל"ז כתב מרן רה"י שליט"א שאפשר לסמוך על השאילה ב"אגרות קודש" של הרב מחב"ד. רציתי לבקש ביאור ומקור לדבר, למה אין בזה משום דרכי האמורי, ואפי' אם אין, עכ"פ מהיכ"ת שזה מועיל? ב. בשו"ת איש מצליח סי' ל"א דן בדין קריאה לאור החשמל בשבת, ב"הכלל העולה" כתב שאין לקרות בליל שבת יחיד לאור החשמל, אבל בהערות שיח אלעזר שם מביא כמה סברות להקל, על כן רציתי לידע איך מורה מרן רה"י שליט"א הלכה למעשה בזה?