עיין בספר אוצר הפוסקים בשם הרב פני משה (קלוואן סוף סק"א) שגם לר"י אסור דרך אברים שהרי על זה אמרו בגמ' (נדה דף י"ג ע"ב) בני מבול נינהו ושכן משמע מלשון הטור ע"ש. ובאמת גם אם היה מותר לר"י הנה בנדון השאלה שע"י חיבוק ונישוק בא לידי שז"ל לבטלה הרי הוא אסור גם לר"י שהרי ר"י לא התיר רק באקראי ולא ברגיל לעשות כן, וחיבוק ונישוק באשתו דבר רגיל הוא, ואם נתיר לו יבוא לעשות כן תמיד ועוונו ישא רחמנא ליצלן ולכן יש לאסור בכל אופן. 
וגם מרן הגאון ראש הישבה שליט"א שצידד להקל לא היקל רק בבא לידי קישיו בעלמא ולא שיבוא לידי זרע לבטלה שהרי סיים להדיא דפסיק רישה יש להחמיר. וכ"ש בעושה כן בכוונה תחילה חלילה. ובאמת אחר שמרן הבית יוסף בבדק הבית דחה דברי ר"י לגמרי וכן הסכימו כל האחרונים והזהר הקדוש החמיר מאוד בעוון זה, ומרן הקדוש ז"ל בשה"ט פסקו למעשה שעוון זה חמור מכל עבירות שבתורה, מי פתי יסור הנה, ולב מי לא ירעד להקל באיסור זה בכל מיני אופנים ועל האדם לשים לבו ולהשתדל בכל עוז להתרחק ולישמר מענין זה מאד מאד, ורק בעשוה מעשיו לשם שמים לקיים מצותו ופעמים נאנס אנוס רחמא פטריה ואין בידו עוון ואם רואה שהדבר קשה לו בכמה הזדמנויות יתפלל על זה לה' שיעזרהו לשמור רגליו מרדת שחת ובדרך שאדם רוצה בה מלוכים אותו וישים דברים אלו מול עניו אם בעל נפש הוא