קושיית ר״ת

כוונתי שגם אם התוס’ מצטרפים לדעת רש”י עדיין לא משתנה הכרעת ההלכה בזה כיוון שיש דעות לכאן ולכאן. וכיוון שלא עיינתי אז בתוס’ אלא ע”פ מה שכתב מרן רה”י לכן נקטתי לשונו. אמנם אחר העיון בתוס’ נראה כדבריך שאכן תוס’ חולקים על ר”ת ומפרשים למעלה לצד ראשי אצבעותיו. ועדיין כיוון שיש דעות לכאן ולכאן לא משתנה הכרעת ההלכה. ולזה כיוון מרן רה”י הכ”מ.

(הן אמת שלדעתם שם רש”י מפרש כר”ת דראשי אצבעותיו היינו למטה וא”כ הוא סותר לפירושו בשבת צד ע”ב שפירש למעלה לצד הציפורן וכמו שהבינו תוס’ שם בדעתו שחולק על ר”ת. אמנם היא גירסת רש”ל שם ברש”י שגורס לצד הציפורן אבל ב”עוז והדר” הביאו הגירסא מצד הציפורן והיינו לכיוון הגוף נמצא שראשי האצבעות הם למטה. והוא כהבנתם במנחות. ולכאורה להבנת התוס’ בשבת שרש”י חולק על ר”ת נמצא שרש”י במנחות סותר עצמו ומפרש כר”ת. אבל נראה שאין הבנת התוס’ במנחות מוכרחת בכוונת רש”י די”ל שלעולם מפרש דלא כר”ת וס”ל שראשי אצבעותיו נקרא למעלה, ומה שפירש מלטה למעלה שהכניס ראשי אצבעותיו בקמח וגב ידו כנגד הקמח היינו כלפי הקמח כלומר מלטה של הקמח קומץ לכיוון מעלה של הקמח משא”כ בראשי אצבעותיו לעיל שקומץ מלמעלה של הקמח אל תוך הקמח שהוא למטה. נמצא שאין הכרע בשעת רש”י בזה ודעת ר”ת מצד אחד והתוס’ במנחות מצד שני, ויש עוד ראשונים לכאן ולכאן באופן שאין המחלוקת מוכרעת וקיימים דברי מרן).